פרק 2

730 41 3
                                    

אחרי המקרה עם יוסי, הטירונים מתחילים לחשוש. הם מקפידים לשמור את הפה סגור ואנחנו לומדים לסדר את המיטות ולקפל את האוהלים. גנון למתחילים שגם הוא עבר בהצלחה יחסית.

בינתיים השמש עלתה גבוה וכבר אחרי ארוחת הבוקר הוכרז על עומס חום מדרגה ארבע. מה שאומר שאת רוב היום הם הולכים לבלות בכיתות, לומדים מורשת קרב ואת ההיררכיה של צה"ל. לכן אני אמור לקבל כמה שעות של מנוחה.

כבר העברתי אותם לידי ניב המ"מ ותכננתי להתחיל את ההפסקה שלי עם סיגריה, כשאחת הטירוניות מהכיתה של יאנה ניגשה אלי וביקשה לדבר בפרטיות בטענה שהיא לא מוצאת את המפקדת שלה. הדבר גרם לי לעמוד על המשמר, יאנה אף פעם לא הייתה זורקת את החיילים שלה לזאב. אבל את העניינים עם יאנה הייתי יכול לסדר רק אחרי שאפטר מהחיילת. 'הינה הלכה הסיגריה.' חשבתי בתסכול.

הטירונית דיברה על הבעיות בחייה הפרטיים ושאלה אם אני מכיר מישהו שיכול לעזור לה עם השירות הצבאי שלה. מבחינתי היא יכלה לדבר על מזג האוויר בשוויץ. העיניים שלה הסגירו אותה. ראיתי את המבט הזה לא פעם על פניהן של חילות טריות שלא הכירו אותי. זה היה מבט שאמר 'אני אוהבת את מה שאני רואה ואני הולכת להשיג את זה'. אף פעם לא החשבתי את עצמי ליפה במובן האסטטי שהבנות אמורות לאהוב. סתם עוד אחד. גבר צעיר ושחום בגובה ממצע של מטר שבעים וחמש וגישה מתנשאת.

לכן לא הבנתי מה גורם להן להימשך אלי. כנראה שמדי זית ונשק מאחורי הגב נראו אטרקטיביים. לא שהדבר שינה הרבה, בקורס מפקדים טחנו לנו את השכל עם הסלוגן 'יחסים אינטימיים בין מפקד ופקוד זה כלא.' בנוסף, לא הייתה לי בעיה להשיג זיון מחוץ לבסיס, אז למה להסתבך?

"... יצאתי לא מזמן מזוגיות ארוכה, וזה מקשה עלי להיות ככה לבד במקום מלא אנשים שאני לא מכירה ולא יכולים לתמוך בי." היא סיימה את המונולוג הארוך שלה ברמז עבה מדי.

"אני לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר בשביל לתת לך תמיכה נפשית." אמרתי בקול רם, כך שכל החיילים שהיו בסביבה, ישמעו. "אבל קצין בריאות הנפש יטפל בך בשמחה."

מבט השנאה שתקעה בי, היה המתנה הנפלאה ביותר שיכולתי לקבל ממנה.

כמובן שיאנה שמעה על התגובה ה-'לא הולמת' שלי ובערב קיבלתי ממנה על הראש.

"אם את חושבת שאני מפקד כל-כך גרוע, למה שלא תדווחי עלי?" שאלתי בתגובה להטפות המוסר שלה.

"אני לא חושבת שאתה מפקד גרוע, פשוט השיטות שלך אכזריות. אתה מתייחס לחיילים שלך כמו למכונות. אבל הם אנשים, בדיוק כמוך. לפעמים גם הם צריכים תמיכה במצבים מסוימים, ומילה טובה מדי פעם לא תהרוג אותך." היא עצרה לקחת אוויר. "מה החיילת המסכנה עשתה לך שהיית צריך לשלוח אותה לקב"ן לעיניי כולם?"

טריגרWhere stories live. Discover now