כשהגעתי לדירתו של יוני באחת משכונות המוזנחות של בת-ים, כבר הייתה שעת ערב מאוחרת. דפקתי בדלת בחוזקה עד שאחרי מספר דקות היא נפתחה ויוני הישנוני עמד בפתח.
"בר?!" פניו המנומנמות לבשו נימת הפתעה. "אתה יודע מה השע-"
קטעתי אותו עם אגרוף בפנים. הוא עף לאחור ונחת על הרצפה.
"מה לכל ה-" הוא שוב לא הספיק לסיים את המשפט לפני שקיבל בעיטה בצלעות.
סגרתי את דלת הכניסה כדי שהשכנים לא יתלוננו על הרעש.
"מה סער נתן לך?"
"מה?" הוא נאנק, מחזיק את צידו הפגוע ומתפתל מכאבים.
תפסתי את צווארון התישרט שלו ומשכתי אותו לעמידה בכוח.
"מה אחי נתן לך בשביל שתרגל אחרי?"
"בר, אני לא יודע על מה-"
"תענה לי מיד!" בקושי הצלחתי לשלוט על הזעם שלי. "אם אתה לא רוצה למצוא את עצמך בבית-חולים, תתחיל לדבר ומהר."
ראיתי אותו מתמהמה, אבל בסוף מתקפל.
"הוא סחט אותי." אמר מבלי להביט לי בעיניים. לא ידעתי אם זה בגלל שהוא משקר או בגלל הבושה שחש.
"תמשיך." ניערתי אותו.
"הוא... הוא... זאת הייתה בקשה רגילה לגמרי!" התגונן. "סך-הכל ביקש לפקוח עליך עין. לא משהו רע. חשבתי שהוא דואג לך. שלא רוצה שתעשה שטויות."
"ולמה כולם חושבים שאני הולך לעשות שטויות." אמרתי יותר לעצמי מאשר ליוני. עזבתי אותו ונאנחתי בתסכול.
"אמרת שהוא סחט אותך. מה זה היה?"
"אחותי." הוא נראה מהסס, אבל אז כנראה מחליט שאין טעם להסתיר ממני. "היא הסתבכה על סמים."
מבחינתי הוא יכל לעצור כאן. הכל היה ברור. בתור חוקר בענייני סמים, סער היה יכול להכניס את אחותו של יוני לכלא. הכל כל-כך בנאלי וצפוי. רק דבר אחד לא הבנתי.
"אם הבקשה שלו נראתה הגיונית, למה הוא היה צריך לאיים עליך בשביל שתסכים?"
"נראה לי מוזר שהוא התקשר ישירות אלי ולא אל ההורים, כשהם תפסו את אחותי." הוא משך בכתפיו.
"כלומר, לא הכרת אותו לפני זה?"
הוא הניד בראשו לשלילה ואני תהיתי עד כמה נמוך אחי יכול לרדת בשביל להדק את השליטה שלו עלי.
"תגיד, אתה בטוח שאחותך הסתבכה עם סמים?"
"כן, למה?"
"לא הייתי מתפלא אם סער היה מפליל אותה בכוונה, רק כדי להכריח אותך לרגל."
YOU ARE READING
טריגר
Romanceברוך הבא לחייו של בר, מ"כ של טירונים ב-8200. הצבא זה אזור הנוחות שלו ובשביל כולם הוא המפקד המנייאק הטיפוסי שנהנה מעמדת הכוח שלו יותר מדי. זה לא אמור לעניין אף אחד, למה הוא כזה. הוא השאיר את העבר שלו מאחור ומתרכז חזק בהווה. אבל מספיק טירון חצוף אחד...
