טריגר

פרק 29

"בר, מה אתה עושה?"

"כמו מה זה נראה?" אני עונה בקול מתוח. מכין את עצמי מנטאלית למה שהולך לקרות.

"כאליו אתה מצפה ממני להעניש אותך."

הרגשתי כאילו סטרו לי. אבל הוא לא נתן לי זמן בשביל להתאושש. הוא תפס את ידי ומשך אליו. מתיישב על המיטה וגורר אותי ביחד איתו, בלית ברירה אני מוצא את עצמי ישוב על ברכיו כשרגלי מפושקות לצדי גופו. הרגשתי את ליבי דוהר בניסיון להזרים מספיק חמצן למוח המבולבל שלי.

"מה אתה מתכנן?!" הקול שלי יוצא מבוהל ומשקף בברור את מה שאני מרגיש. זה שטח לא מוכר ולכן מסוכן.

"מתכנן לאהוב אותך." הוא מחייך, תופס את הישבן שלי ומושך אותי קרוב אליו עד שידי ננעצות בחזהו ומונעות ממנו להצמיד אותנו לגמרי. "אני מעדיף לעשות את זה פנים מול פנים." הוא מסיט את קווצות השער לחות מעיניי ואז מלטף את פני. "אני רוצה לראות את ההבעה שלך." זה כאילו תמים, אבל מרגיש יותר סוטה מכל דבר ששמעתי בחיים. לראות אותי ברגע הכי פגיע שלי, איזה מין רצון זה? אפילו סער לא ביקש כזה דבר.

ידיו, המלטפות את צדי גופי הערום, מחזירות אותי למציאות.

"בר, אם אתה לא מוכן, זה לא חייב לקרות עכשיו."

"לא. עכשיו." הקול שלי בכלל לא נינוח וזה גורם למבטו להשתנות.

"בר..."

"עכשיו." אני פוקד עליו ועיניו נדלקות.

"כן המפקד." הוא רוכן אלי ומתחיל לנשק את צווארי באיטיות. "רק תגיד אם יש משהו שאתה לא אוהב." לוחש בין נשיקה לנשיקה.

מה אני לא אוהב? יכולתי לחשוב על מספר דברים ששנאתי בהיתקלויות שלי עם סער. מהיד שלו על העורף שלי ועד לזרע שלו הזולג במורד הרגלים שלי. אבל לא הייתי מסוגל להגיד אף אחד מהם.

"אני שונא דיבורים תוך-כדי." התשובה שלי יוצאת בתור אנחה מחוסרת אוויר, כי תשומת ליבו של רוני כבר הספיקה להמיס את גופי מהמצב במאובן שלו. 'ואפילו לא שמתי לב.'

"אוקי." זה הדבר האחרון שאני שומע ממנו לפני שהוא מתרכז בגופי.

אחרי זמן מה אני קולט לפתע שאני פאסיבי לגמרי, גופי נכנע תחת מה שפיו וידיו עושים לי. אני מחליט שגם אני יכול לקחת קצת יוזמה. ידי הקלועות עדיין בין שנינו מתחילות לרדת מטה אל הזין שלו. אני בקושי מספיק לגעת בו והוא נרתע ממני. לשנייה אני חושש שעשיתי משהו לא טוב, אבל פניו אומרות אחרת. לחיו סמוקות, נשמתו כבדה והזין שלו כל כך קשיח תחת ידי, עד שזה נראה שהוא עומד לגמור בכל רגע.

אני מרחיק את היד שלי ממנו והוא לוקח נשימה מרגעיה. אנחנו מבלים מספר רגעים במצב הסטטי הזה. מבטינו נעולים אחד על השני וזה הדבר הכי אינטימי שחלקתי אי פעם עם אדם אחר.