טריגר

פרק 26

הערת המחבר:
בד"כ אני לא נותן אזהרות תוכן. במיחוד שהן ניתנו לפני הסיפור. אבל זה מקרה מיוחד. שני הפרקים הבאים הולכים להיות קשים. אל תגידו שלא אמרתי.

-------------------------------------------------------------

כשאני יוצא מהמקלחת אני נתקל בו במסדרון. כל אחד במקומי היה חושב פעמיים לפני שהוא מתעסק עם הר אדם כמוהו שהתנשאה אל מעבר למטר תשעים ומבקר בחדר כושר לפחות ארבע פעמים בשבוע. ומדי המשטרה שלו לא עזרו להשליט אווירה של נינוחות.

מבט ההפתעה שלו מהר מאוד מתחלף בשמחה שהוא מתקשה להסתיר. עיניו סוקרות את השער הלח שלי. הן עוקבות אחרי טיפות המים המחליקות לאיטן על צווארי אל התישרט הישן שלי שעכשיו קטן עלי במידה או שתיים ודבוק אלי כמו עור שני. אני מרגיש שמכנסי הטרנינג שלי יושבים נמוך מדי על מותניי ומבטו מתעכב שם.

"ברי." קולו נמוך וצרוד מרוב התרגשות. עיניו שוב נחות על עיני. "כמה זמן לא ראיתי אותך." אחי הפסיכופט מושיט את ידו כדי לגעת בפני, אבל מקבל ממני חבטה אגרסיבית בתשובה.
"אתה לא תיגע בי." נהמתי לעברו.

"הכלבלב הצמיח שיניים." הוא עושה צעד לכיווני, אבל אני עומד על שלי ומצליח לא לסגת. בקושי. "אני אוהב את זה."

הוא קרוב מדי וכל החושים שלי צורחים לי לברוח, אבל איך אני יכול להראות חולשה? זאת ההזדמנות היחידה שיש לי בשביל לגמור את זה אחת ולתמיד.

אצבעותיו מחליקות במעלה היד שלי, מעבירות בי צמרמורת.

"אתה מגיב כל-כך טוב." החיוך העקום שלו מעביר בי חלחלה. "כמו תמיד."

"אתה פסיכופט." אני הודף אותו לאחור.

מבטו משתנה ואני מבין שהוא סיים לשחק משחקים. אבל כשהוא מנסה להתקרב פעם נוספת, קולה של אמי מציל אותי כשהיא קוראת לנו לאכול.

כולם מתיישבים ליד השולחן ומהצד ניתן לחשוב שאנחנו משפחה ישראלית ממוצעת שעושה קבלת שבת. אבל זה רק למראית עין.

"בר, איפה הכיפה שלך?" אבי דורש מיד. קולו לא מבשר טובות.

אמי מצילה אתי כשהיא דוחפת את הפריט המקולל לתוך היד שלי מתחת לשולחן. אני מרים אותו ומראה לאבי.

"שים אותה כבר. אנחנו רוצים להתחיל."

אני מציית בלי להגיד דבר. אבא שלי הוא מרוקאי טיפוסי גדול ממדים עם פתיל קצר ואינטליגנציה לא בשמיים. הוא איש קשה יום שעובד במפעל לייצור כיסאות פלסטיק והנחמה היחידה בחיים שלו זאת הדת. הוא שקוע בה עד כדי כך, שבשבילו היא חשובה יותר ממשפחתו. במילים פשוטות, הוא יטרוק לי את הדלת בפנים מבלי למצמץ, אם יגלה שאני גר עם רוני. וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע אצטרך לעבור סדנאות המרה על-ידי איזה רב.