נקודת מבט כללית:
"ליי מי קה! ליי מין קיונג! להתעורר! יש לכם בית ספר מהר!", צעק פליקס והדליק את האורות של החדרים הקטנים של אחיו הקטנים, בביתם הקטן.
הוא נכנס לחדר של אימו, היא לא שם, "בטח הלכה לזיין עוד מישהו...", לחש פליקס בעצבים והלך לצחצח שיניים.
הוא נכנס למקלחת במהירות ועשה את אירונגי הבוקר שלו, נתן לאחים שלו לעשות את אירונגי הבוקר שלהם והתחיל להכין להם אוכל, "הכנתם מערכת?? לא שכחת את הקלמר מי קה??", שאל פליקס והכניס את האוכל לתיקים של אחיו, עם 10 דולר לכל אחד לקנות ארוחת צהריים בקפטריה, "לא שכחתי כלום!", אמרה מי קה בחיוך, "גם אני לא", אמר מין קיונג באדישות.
פליקס הנהן ושלח אותם לדרכם.
בתי הספר שלהם לא רחוקים מידי מאחד של השני אז הם הולכים ביחד.
פליקס רץ להתלבש ולהתארגן ויצא למכונית שלו, כן, זאת לא פרארי או למבורגיני או פורשה, זאת קיה, אבל זאת בכל זאת מכונית ופליקס היה אסיר תודה שיש לו בכלל עם מה לנסוע לבית ספר שלו שהיה 4 קילומטרים מהבית שלו.
הוא התחיל לנסוע לבית ספר שלו והגיע אחרי 15 דקות.
כשהוא נכנס ארבעת חבריו הטובים רצו אליו, "הגעת! יופי, בוא מהר לכיתה עוד רגע מתחיל השיעור!", אמר ג'יסונג ומשך את פליקס לכיתה, מינהו וצ'אנגבין שהיו גדולים מהם הלכו לכיתות שלהם ואייני (ג'ונגאין) קטן מהל הוא הלך לכיתתו.
ג'יסונג ופלקיס רצו במסדרונות וסוף סוך הגיעו לכיתה שלהם בדיוק בזמן.
הם התיישבו במקומות הקבועים שלהם אחד ליד השני והוציאו את הציוד שלהם.
'הינה מתחיל עוד יום משעמם...', אמר פליקס וגלגל עיניים.
הפסקת צהריים:
הגיע הזמן לארוחת צהריים והבנים הלכו ביחד לקפיטירה והתיישבו בשולחן הקבוע שלהם.
"הבית ספר הזה חתיכת זין", אמר פליקס בעצבנות ותקע את הקש שלו בקרטון קטן של מיץ תפוחים והתחיל לשתות בעצבנות, ג'יסונג הסתכל עליו כמו כל השאר במבט מרחם, הם יודעים כמה קשים החיים של פליקס ומה הוא צריך לעבור, הם כמובן מנסים לעזור עם כסף כמה שהם יכולים אבל אחרי הכל גם הם רק בני נוער אז זה לא קל...
"מה??", שאל פליקס בעצבנות והביט בשעון, "שיט- טוב אני מאחר למשמרת שלי אני אחזור עוד שעתיים", אמר פליקס וקם ממקומו, רץ ללוקר שלו ושם בו את התיק שלו, לקח את המפתח למכונית שלו ונסע למכולת שבה הוא עובד פעמיים בשבוע.
ואתם בטח טועים לעצמכם איך הוא יצא לפני סוף בית ספר?? זה כי בשעתיים הבאות בימים שבהם הוא עובד במכולת יש שיעורי אנגלית למשך שעתיים והוא לא צריך את זה כי לפני שאביו נפטר הם היו גרים באוסטרליה, והמנהלת שיודעת על המצב שהוא צריך לחיות בו מאשרת לו לצאת והוא מודה על זה בכל הזדמנות.
YOU ARE READING
צריך אותך!
Romanceליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי. אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה. היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...
