נקודת מבט כללית:
בזמן החודשיים הקרובים שעברו פליקס כבר התחיל לקבל את הטיפולי כימותרפיה שלו.
אבל הוא לא הרגיש שזה עזר לו בשיט.
לא היה לו מצב רוח לשום דבר והוא רק הרגיש את הצורך להקיא כל הזמן.
הוא כבר יכל להישבע שהיונג'ין משועמם ממנו למרות שהיונג'ין המשיך להגיד לו כמה הוא אוהב אותו כל יום ושהכל יהיה בסדר, הוא לא הרגיש ככה.
ובגלל שפליקס עוד לא הגיע לגיל 18 הוא נאלץ להיות בבית חולים של ילדים, אבל למזלו הוא שם עוד נערים ונערות בגילו.
"יונגבוקי~ תתעורר~", שר היונג'ין בחיוך וליטף את הלחי של פליקס.
פליקס ברגע הזה שכב במיטת בית חולים ונראה מוטש, שאני אומרת את זה אני מתכוונת לזה, היו לו כריות בעיניים והוא היה חיוור ברמות, הצבע מהפנים ירד לו לגמרי.
"בייבי...?", מלמל פליקס ופתח את עיניו בקושי רב, "כל הכבוד יפה שלי, קום קדימה אתה צריך להתקלח כבר", אמר היונג'ין ופליקס הניד בראשו לשלילה וסובב את גבו אל היונג'ין.
היונג'ין נאנח, הוא רק רצה את הכי טוב בשביל פליקס, אבל פליקס לא עשה את זה קל, בכלל לא.
"בייבי בבקשה אם תעשה את זה קשה בשבילי, קום, האחיות אמרו שלא התקלחת כבר שלוש ימים", לחש היונג'ין וליטף את שערו של פליקס.
"אני מגעיל אותך נכון?", שאל פליקס ומשך באפו, היונג'ין נאנח, "אל תחשוב ככה לעולם יפה שלי! אתה לא מגעיל אותי בכלל!", הצהיר היונג'ין בחיוך קטן.
"קדימה יפה שלי קום להק-", "בשביל מה?!", שאל פליקס בעצבנות, היונג'ין נרתע מעט, "כדי שתהיה נקי ותרגיש יותר טו-", "להרגיש יותר טוב?! חה! הצחקת אותי! זה לא שאתה יודע מה זה להרגיש יותר טוב!", אמר פליקס ודמעות עלו בעיניו.
"בייבי אני יודע שכואב לך!", אמר היונג'ין בקול שבור ונשכב מאחורי פליקס, מחבק אותו ומצמיד אותו אליו.
"היונג'ין אה, זה אף פעם לא מפסיק לכאוב!", אמר פליקס בקול שבור והסתובב אל היונג'ין במהירות, מסתכל עמוק אל תוך עיניו.
"אני יודע יפה שלי אני יודע", לחש היונג'ין בקול שבור ודמעה נפלה על הלחי שלו.
פליקס נאנח כשהרגיש את שפתיו של היונג'ין על שפתיו, הוא עדיין לא הבין איך להיונג'ין לא נמאס ממנו.
"יפה שלי בוא, אני יקלח אותך טוב?", שאל היונג'ין ופליקס הסתכל עליו בדממה והנהן.
הם קמו והיונג'ין תפס בידו של פליקס, עוזר לי להגיע לאמבטיה.
כשהם נכנסו היונג'ין סגר את הדלת ונעל אותה, מסתכל על פליקס.
"נו תוריד בגדים", אמר היונג'ין ולא הבין למה פליקס מחכה, פליקס הסמיק קלות והיונג'ין חייך לצבע שעלה על הפנים של הצעיר ממנו.
YOU ARE READING
צריך אותך!
Lãng mạnליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי. אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה. היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...
