נקודת מבט כללית:
"צ'-צ'אן...??", מלמל אייני בקול עייף וזז במיטתו, הוא ניסה להיזכר במה שקרה אתמול בלילה אבל עדיין לא הצליח.
אייני הסתובב במיטה וראשו פגש בחזה הבנוי של צ'אן, לפתע במכה אחת הוא נזכר בכל מה שקרה בלילה, הוא הסמיק ברמות והרים את ראשו, מבין שצ'אן בוהה בו בחיוך ערמומי, הוא הסמיק אפילו יותר וקבר את פניו בחזהו של צ'אן, מקווה שזה חלום והוא לא באמת התעורר ככה.
צ'אן תפס בסנטרו של אייני והרים את ראשו, נושק לשפתיו ברכות.
"צ'אן...", נאנח אייני בחיוך כשצ'אן נשק לשפתיו באגרסיביות.
צ'אן התנתק והביט בעיניו התמימות של אייני, "מה עשית לי פאק", לחש אייני ונאנח כשהוא נוגע בגבו וצ'אן מגחך, "אתה התחננת", לחש צ'אן ואייני גלגל עיניים, "באמת??", שאל אייני וצ'אן הנהן.
אייני הכניס את ראשו מתחת לשמיכה ומיד הוציא אותו, "פאק אנחנו בלי בגדים צ'אן", לחש אייני והתיישב ליד צ'אן כשהשמיכה עדיין מכסה את גופו, לפחות גופו התחתון, אייני הביט בצ'אן שהביט בחזרה עליו, "באמת עשינו את זה??", שאל אייני וצ'אן הרים גבה, "אכן כן", לחש צ'אן בחיוך ערמומי ואייני הסמיק.
"א-איפה הבגדים שלי??", שאל אייני וחיפש את בגדיו ברחבי חדר המלון.
"שם", אמר צ'אן והצביע ממש ליד המותן שלו (של צ'אן), "תביא לי", לחש אייני והסמיק, "קח את זה בעצמך", לחש צ'אן ושם את ידיו מאחורי ראשו.
"למה אתה לא יכול פשוט להביא לי??", שאל אייני והסמיק אפילו יותר, צ'אן משך בכתפיו, מחייך חיוך ערמומי.
"אומייגאד", נאנח אייני ועטף את עצמו בשמיכה להסתיר את גופו מצ'אן, הוא משך את בגדיו ורץ לשירותים, מתלבש, עושה את אירגוני הבוקר שלו, יוצא בחזרה אל צ'אן.
"א-אני-", נשיקה על שפתיו של אייני קטעה אותו וצ'אן תפס במותניו והרים אותו כמו קואלה בכל כך קלות, כאילו אייני נוצה, (אייני זה ג'ונגאין פשוט יותר קל וכיף לכתוב אייני אז תתמודדו).
אייני זרם וצ'אן נכנס איתו למקלחת והניח אותו על השיש, נעמד בין רגליו.
אתם בטח טועים איך הם הגיעו למצב כזה, אז ככה:
אתמול בצהריים:
"היונג??", שאל אייני לתוך הטלפון, "היום??", שאל אייני והרים גבה, "אוקיי אז אתה בא לקחת אותי בערב??", שאל אייני וחיכה כמה שניות, ואז ניתק.
בערב:
צפירה נשמעה מחוץ לביתו של אייני והוא התגנב מחוץ לחלון ורץ למכונית שהייתה במדרכה ליד ביתו, כי הוריו לא הסכימו לו לצאת אז הוא החליט לברוח.
הוא נכנס למכונית ליד המושב נהג וחגר במהירות, "סע!", צעק אייני וצ'אן לחץ על הגז והתחיל לנסוע.
YOU ARE READING
צריך אותך!
Romansaליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי. אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה. היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...