נקודת מבט כללית:
משום מקום, פליקס נהיה ממש חולה, הוא לא הצליח לזוז כמו שצריך כי זה היה לו קשה מידי.
עד אז הוא כבר עבר לגור עם היונג'ין והיונג'ין דאג לו כאילו הוא התינוק שלו.
"היונג'ין... ז-זה קר פה", לחש פליקס בקול צרוד והיונג'ין כיסה אותו בשמיכת צמר, "בייבי בוא אליי", לחש היונג'ין ונשכב ליד פליקס שהביט בו ומשך באפו.
"אתה תדבק", לחש פליקס והיונג'ין חייך, "לא אכפת לי", לחש היונג'ין ופליקס טיפס עליו והניח את ראשו על החזה של היונג'ין, מקשיב לפעימות ליבו של היונג'ין שהקצב שלהן הרגיע אותו כל כך (תמונה למעלה).
היונג'ין כיסה אותם בשמיכת צמר ומעלייה שמיכת פוך עבה, ולמרות שהיה לו ממש חם, הוא רצה שפליקס יבריא, או לפחות שירגיש טוב יותר.
פליקס השתעל ונאנח, הוא הסתכל למעלה על היונג'ין שכבר הסתכל עליו, "תודה...", מלמל פליקס ושפשף את עיניו קלות.
היונג'ין חייך, "תמיד", לחש היונג'ין בחיוך ופליקס נשם עמוק, "אפשר לראות את הטיטניק??", שאל פליקס בקול צרוד והביט על הטלוויזיה בחדרו של היונג'ין, "איך תראה עכשיו סרט??", שאל היונג'ין ובדיוק אז משרתת נכנסה בדלת והביאה לפליקס בקבוק חם.
"תודה לך... כל כך נחמדה", מלמל פליקס בחיוך וחיבק את המשרתת שלא הבינה מאיפה זה מגיע אבל חייכה כי הבינה שפליקס לא במצב של להבין מה הוא עושה.
"בייבי-", "בסדר, בוא נראה טיטניק, שוב...", מלמל היונג'ין ונאנח, זה הפעם השלישית שהם צפו בטיטניק היום והיונג'ין רצה לשבור את הטלוויזיה, אבל הוא בלע את הצפרדע כי פליקס חולה.
פליקס נשכב על הגב על היונג'ין וחיבק את הבקבוק החם, היונג'ין חיבק אותו והכניס את ידו מתחת לחולצתו של פליקס וליטף את בטנו, הוא ידע שזה מחמם את פליקס.
"אלכסה! תפעילי את הסרט טיטניק בבקשה!", אמר היונג'ין והטלוויזיה נדלקה והסרט טיטניק התחיל להתנגן ברקע.
פליקס חייך חיוך שנראה כאילו הוא שיכור והזיז את ראשו מצד לצד באיטיות למוזיקה ברקע של הסרט כשהיונג'יון מצחקק ונושק לראשו, הוא הזכיר לו ילד קטן כשהוא היה חולה, והיונג'ין שמח שפליקס סומך עליו מספיק בשביל להתנהג ככה שהוא חולה.
אחרי שעתיים:
"You're here! There's nothing I fear!"
(את/ה כאן! אין שום דבר שאני פוחד/ת ממנו!), פליקס צרח את השיר סיום של הסרט והיונג'ין התאפק לא לפרוץ בצחוק מתגלגל."היונג'ין בייבי, נכון אני שר יפה??", שאל פליקס בקול נעלב ומשך באפו, מסובב את גופו, נשכב על היונג'ין על בטנו ומתחיל לבכות, "דיי דיי יפה שלי, אתה שר הכי יפה בעולם", לחש היונג'ין בחיוך ופליקס הרים את ראשו, "באמת??", שאל פליקס ומשך באפו, היונג'ין הנהן בחיוך ופליקס המשיך לבכות והניח את ראשו על החזה של היונג'ין.
YOU ARE READING
צריך אותך!
Романтикаליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי. אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה. היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...