נקודת מבט כללית:
פליקס הביט בהיונג'ין בהלם, הוא לא הצליח להוציא מילה מפיו, הוא פשוט שתק והביט בפניו של היונג'ין.
"מה אמרת?", שאל פליקס בלחישה, מקווה שהוא לא שמע טוב.
"אני- אני אמרתי סרטן", לחש היונג'ין ודמעה זלגה מעיניו, הוא פשוט הביט בראשו של היונג'ין שהיה קבור בכרית ובכה בשקט.
"אני...", מלמל פליקס וליטף את שיערו של היונג'ין, מחבק את ראשו, אחרי ממש שנייה היונג'ין הבין שפליקס כבר לא אוחז בראשו, אלא שוכב מעולף לידו, הנער המסכן התעלף מתוך הלם.
"יונגבוק!", צעק היונג'ין ומשך אותו פליקס לשכב לידו, מחבק אותו מהצד בחוזקה.
אחרי אולי דקה פליקס התעורר ומצא את עצמו שוכב מצידו של היונג'ין כשידו של היונג'ין עטופה סביב מותנו של פליקס.
דמעות התחילו לזלוג מעיניו היפות של פליקס ללא שליטה, בעיקר מההלם הוא לא היה מסוגל לזוז.
"בייבי אל תבכה! אתה גורם לי לכאב!", אמר היונג'ין והרים את פניו הדומעות של פליקס בידיו, נושק לשפתיו ברכות ומנגב את דמעותיו.
"אני- א-א-אני לא רוצה למות!", צעק פליקס תוך כדי בכי היסטרי וחיבק את היונג'ין מהעורף בחוזקה ועצם עיניים בחוזקה, מקווה שהכל רק חלום רע.
"אתה לא תמות!", צעק היונג'ין בטון כועס, "אני לא אתן לך למות! אנחנו נעבור את זה ביחד בייבי! תסתכל עליי!", צעק היונג'ין ופליקס הרים את מבטו אל פליקס.
"אני הולך למות היונג'ין", לחש פליקס ודמעות המשיכו לזלוג מעיניו, "תשתוק את הפה!", צעק היונג'ין והתיישב על פליקס בעדינות, שם יד על פיו של פליקס, "אתה לא הולך למות", לחש היונג'ין בקול שבור ובכה על כתפו של פליקס, פליקס פשוט שכב שם בהלם, הוא לא יכל להביא את עצמו לזוז בכלל.
"אני לא רוצה... אני לא רוצה למות!", צעק פליקס בקול כאוב ולא הקשיב לצעקותיו של היונג'ין שניסה לשכנע אותו שהוא לא הולך למות.
השעה הקרובה נמשכה שפליקס יושב על היונג'ין ובוכה לחיו, הוא פחד כל כך ברגע ששמע את החדשות, במיוחד שזה מפיו של היונג'ין.
"ל-לא! ומה אני אגיד ל-למי קה ו-ויונג סון ומין ק-קיונג?!", פליקס שאל תוך כדי בכי וראשו כבר כאב מבכי, "בייבי בבקשה תרגע אתה מכאיב לי שאתה בוכה ככה", לחש היונג'ין וחיבק את פליקס מהגוף התחתון בחוזקה, פליקס המשיך לבכות בהיסטריה כאילו לא שמע את היונג'ין.
"בייבי!", צעק היונג'ין, מבהיל את פליקס שהשתתק והביט בו בתמימות ודממה, מושך באפו מידי פעם, "אתה תעבור טיפולי כימותרפיה, אני אשלם, אני יעבור איתך כל יום וכל לילה קשה, זה הולך לכאוב יפה שלי, אבל אתה תהיה בסדר כי זה רק ברגל שלך, הם גילו את זה מוקדם יחסית א-", "הרגל שלי!!", צרח פליקס והמשיך לבכות.
"מה אם הם יורידו לי אותה?!", צעק פליקס והמשיך לבכות בהיסטריה, "הם לא יורידו לך שום רגל אהבת חיי, דיי יפה שלי דיי", לחש היונג'ין וליטף את ראשו של פליקס, מרים את פניו הדומעות ונושק לשפתיו ברכות ומחבק את פליקס מהגוף התחתון.
פליקס הרגיש את עצמו נרגע כששפתיו של היונג'ין היו על שלו, הוא הרגיש טוב, הוא לא רצה שזה יגמר והוא רק רצה שהזמן יעצור והם יוכלו להישאר ככה לנצח.
פליקס העמיק את הנשיקה בכך שנשען קדימה, גורם להיונג'ין לפעור את עיניו לפעולות של הצעיר ממנו שכבר הפך את הנשיקה לאגרסיבית.
פליקס הסתכל סביב ואז כשם לב שאף אחד לא בחדר והדלת סגורה הוא נשק לשפתיו של היונג'ין באגרסיביות פעם נוספת והשכיב אותו על הגב, מנסה לפתוח את המכנס שלו הכי מהר שהוא יכול.
"היי היי היי, מה אתה עושה יפה שלי?", שאל היונג'ין ותפס בידיו של פליקס, לא נותן לו להמשיך, מתחיל להרגיש את האזור של החולצה על בטנו התחתון נרטבת מהדמעות של פליקס, "בבקשה היונג'ין, זאת יכולה להיות הפעם האחרונה שלנו", לחש פליקס בקול שבור והסתכל על היונג'ין, עולה מעליו ומתיישב על בטנו באיטיות, מסתכל על היונג'ין ומושך אותו לנשיקה חזקה.
"בייבי, תשחרר", לחש היונג'ין ופליקס פרץ בבכי ונשכב ליד היונג'ין, מסובב את גבו אל היונג'ין, "אתה לא אוהב אותי יותר!", אמר פליקס תוך כדי בכי וקבר את פניו בידיו, "למה שתגיד או תחשוב דבר כזה?!", שאל היונג'ין בקול מודאג, "כ-כי אתה לא תאהב אותי יותר אחרי שאני לא אהיה יפה בשבילך יותר!", צעק פליקס ובכה.
"בייבי!", צעק היונג'ין בקול שבור, פליקס סובב אליו את ראשו ומבטיהם ננעלו, היונג'ין יכל להרגיש את הכאב של פליקס ופליקס קבר את פניו בידיו שוב.
"אתה תמיד תהיה יפה, עם או בלי שיער", לחש היונג'ין בקול שבור ובכה על עורפו של פליקס, מחבק אותו מאחור בחוזקה.
"השיער שלי! אני לא רוצה שהוא ינשור!", צרח פליקס בפאניקה והרגיש את ליבו מתחיל לפעום מהר יותר.
"בבקשה תרגע יפה שלי, כואב לי לראות אותך בוכה", לחש היונג'ין בקול שבור, "אני ר-רק רוצה שזה יהיה חלום ר-רע ואני אתעורר", לחש פליקס והסתובב אל היונג'ין במהירות, מחבק אותו מהעורף.
היונג'ין עטף את ידו סביב מותנו של פליקס, מצמיד אותו אליו ומכניס את ידו מתחת למכנסו של פליקס באיטיות, גורם לפליקס לצמרמורת נעימה.
הוא הסתכל על הבוגר ממנו במבט תמים ואז הזדקר מעט כשהרגיש את ידו של היונג'ין מלטפת את הירך שלו, מתחת למכנס.
"בייבי", לחש פליקס והביט לכיוון איברו, "יפה שלי אתה, אני ממש לא הולך לזיין אותך שאתה במצב כזה", לחש היונג'ין והוציא את ידו מהמכנס של פליקס.
פליקס גיחך קלות וגרם להיונג'ין לחייך, "אבל אתה זיינת אותי בשירותים של בית חולים", לחש פליקס בחיוך ערמומי ונשק לשפתו התחתונה של הבוגר ממנו.
"זאת הייתה פעם אחת בלבד", לחש היונג'ין כששפתיהם עדיין נגעו אחרי נשיקה אגרסיבית.
"אז תעשה את זה שוב, בבקשה", לחש פליקס ונשען קדימה אל היונג'ין, מושך אותו קרוב יותר אליו ורק מדביק את שפתיהם חזק יותר, "בייבי זה לא הזמן, תישן טיפה, בכית הרבה, בוא אני אשן איתך טוב?", שאל היונג'ין בחיוך ופליקס נאנח והנהן, נשכב על היונג'ין שחיבק אותו מהגוף התחתון.
שניהם בכו בשקט עד שהם נרדמו, מה שלא היה קל לשניהם.
זה היה פרק 26
וסורי שהוא קצררר
פרק 27 בדרךךך
YOU ARE READING
צריך אותך!
Romanceליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי. אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה. היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...
