ליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי.
אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה.
היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...
"היונג'ין, אני מנסה לעבוד אתה מוכן להפסיק??", שאל פליקס וניער מעט את גופו מהיונג'ין ש'נדבק אליו' מאחור ולא נתן לו לסיים לשטוף כלים במטבח, "אתה תבוא לישון אצלי היום??", שאל היונג'ין ונשק לצווארו של פליקס, "לא היונג'ין...", נאנח פליקס, "אני הולך לישון בבית שלי עם אחים שלי ויונג סון, אולי שבוע הבא", אמר פליקס וניער את גופו אפילו יותר, "אבל פליקס...", לחש היונג'ין בחיוך ערמומי ותפס במותניו של פליקס והצמיד אותו אליו במהירות, "מממ??", שאל פליקס, לגמרי מתעלם מהפעולות של היונג'ין.
"בבקשה...!", אמר היונג'ין בקול ילדותי ופליקס הניד בראשו לשלילה וצחקק, "לא היונג'ין, יש לי מסיבה ללכת אליה עם חברים שלי, אחרי זה אהי חוזר הביתה ומתרסק במיטה שלי ומחר בבוקר אני קם לבית ספר", אמר פליקס ברצינות וכיבה את המים, "אבל פ-", "לא לא, זהו זה, אני לא בא לישון אצלך היום ודיי!", קבע פליקס והוריד את הסינר שלו, לקח את הדברים שלו ונפנף לשלום לעובדים האחרים ויצא מהמסעדה כשהיונג'יון עוקב אחריו ונכנס איתו למכונית.
"צא, אני צריך ללכת", אמר פליקס והתניע את המכונית, "אז אני אבוא איתך לבית שלך ואני ילך שאתה הולך למסיבה הזאת שלך", אמר היונג'ין והניח יד על הירך של פליקס וליטף אותו.
"בסדר...", נאנח פליקס והתחיל לנהוג במהירות לביתו.
כשהוא הגיע הוא יצא מהמכונית במהירות והיונג'ין אחריו, הוא נעל את הדלת ונכנס לבניין.
"יופי", נאנח פליקס והוריד את חולצתו בתוך חדרו, "מממ??", שאל היונג'ין בחיוך וסרק את גופו העליון של פליקס, "אני נכנס להתקלח חכה לי פה טוב??", שאל פליקס ועמד לצאת כשהיונג'יון תפס בידו, "תן לי להתקלח איתך", אמר היונג'ין והצמיד אליו את פליקס מאחור, "אני לא מחלל את הבית הזה סורי", אמר פליקס בחיוך ויצא מהחדר, למקלחת.
אחרי שסיים להתקלח הוא חזר והיונג'ין חיכה לו וישב על הכיסא של פליקס בחדרו.
"אז מה ללבוש??", נאנח פליקס ופתח את הארון שלו כשמגבת עטופה סביב המותניים שלו.
