נקודת מבט כללית:
היונג'ין ישב ליד המיטה של פליקס בבית חולים, מחזיק את ידו בחוזקה ודמעות יבשות על פניו.
"אדוני? אנחנו צריכים לדבר איתך בחוץ", אמרה אחות והיונג'ין יצא אחרי שנשק לידו של פליקס.
"מ-מה איתו?", שאל היונג'ין במבט מודאג, "בעלך בוא בס- רגע, זה בעלך?", שאלה האחות, מוודא שהיא לא עושה טעויות, "אני מקווה שבקרוב", אמר היונג'ין בחיוך קטן והאחות חייכה.
"אז... חבר שלך?", שאלה האחות והיונג'ין הנהן, היא נראתה מעט מתלהבת.
"אוקיי, אז ככה, חבר שלך פשוט קיבל חום, אבל בגלל המצב הבריאותי שלו אנחנו צריכים להשאיר אותו פה בהשגחה ליומיים או יותר", אמרה האחות והיונג'ין הנהן בחיוך קטן וחזר לחדר.
"פליקס", לחש היונג'ין ונשכב ליד פליקס, מחבק אותו מהצד, פליקס זז מעט וחיבק גם הוא את היונג'ין, מצמיד את שפתיו לשל הבוגר ממנו ברכות.
"אתה ער?", שאל היונג'ין ופליקס הנהן בלי לפתוח עיניים, "מה אני עושה פה?", שאל פליקס בקול עייף, "חטפת חום אחרי שהבנים באו, ה-הם כנראה נתנו לך את זה כי אסור לך להיות ליד הרבה אנשים באותו זמן, הגוף שלך לחש מידי", לחש היונג'ין וליטף את הלחי של פליקס.
"מה?", שאל פליקס בבלבול ושפשף את עיניו, הוא היה עדיין חצי ער וחצי ישן, אז היה לו קשה להבין.
"אתה צמא יפה שלי?", שאל היונג'ין ופליקס הנהן בעיניים עצומות, היונג'ין חייך וקם, מביא לפליקס כוס תה.
פליקס פתח את עיניו במהירות רב והסתכל על הכוס, מושך בכתפיו בחוסר עניין, היונג'ין צחקק לחמידות של פליקס והביא בקבוק מים.
פליקס חייך ולקח את הבקבוק, פותח אותו ומתחיל לשתות, לפני שהוא שם לב מה קורה הוא שתה חצי בקבוק, היונג'ין היה המום וכך גם פליקס עצמו.
"בוא זה מספיק יפה שלי", אמר היונג'ין, עדיין המום בזמן שהוא לוקח מפליקס את הבקבוק מים.
היונג'ין הסתכל על פליקס בחיוך חם וליטף את ראשו של פליקס שנראה שקט מתמיד.
הוא סובב את גבו לבוגר ממנו ועצם את עיניו, עם כמה שהוא ניסה לחזור לישון כלום לא עבד, הכל כאב לו.
אחרי שלוש ימים:
"מה זאת אומרת לא התקלח?! לא אכל?! כל היום?!", שאל היונג'ין במבט מודאג ומופתע, הוא לא יכל להישאר עם פליקס בבית חולים כי הוא היה צריך לעשות סידורים.
"טוב אני- אני ינסה לשכנע אותו", אמר היונג'ין בחיוך קטן שירד מפניו אחרי שנכנס לחדר.
"קום יפה שלי קום, האחיות אמרו לי שלא התקלחת ולא אכלת כלום", אמר היונג'ין והתיישב ליד פליקס.
פליקס היה עם גבו אל היונג'ין ולא ענה, פשוט שכב שם עם פנים עצבניות.
"אהבה שלי...", לחש היונג'ין בחיוך ערמומי ונשק לעורפו של פליקס, פליקס התעלם.
YOU ARE READING
צריך אותך!
Romansaליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי. אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה. היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...
