נקודת מבט כללית:
סוף שבוע הגיע, יום שישי, אחרי שבוע מעייף וארוך בשביל בשביל פליקס שהיה צריך לעבוד הרבה.
אימו לא הייתה בבית גם השבוע, אפילו לא התקשרה...
"אוקיי מי קה סיימת לארגן תיק??", שאל פליקס בקול עייף מעט, מי קה הנהנה ופליקס הביט גם על יונג סון והיא הנהנה.
"מין קיונג!", צעק פליקס ומין קיונג יצא מהחדר שלו עם תיק בידו.
הם יצאו למכונית ונכנסו לתוכה, "בבקשה, תתנהגו יפה", לחש פליקס וכולם הנהנו.
כשהם הגיעו הם הוציאו את התיקים שלהם מהפאגז' והתקדמו לעבר השער של ביתו של היונג'ין.
הם צלצלו בפעמון ואחרי דקה היונג'ין פתח להם בחיוך וישר חיבק את פליקס.
"היי", אמר פליקס בחיוך וחיבק את היונג'ין מהעורף בעדינות, הוא אמר שלום לשאר ונתן לנם חיבוק וכולם נכנסו.
"בואו תראו איפה החדרים שלכם", אמר היונג'ין ונכנס למעלית כשכולם נכנסים אחריו.
הם הגיעו לקומה השלישית והמעלית נפתחה, היונג'ין סימן להם לצאת והם יצאו והיונג'ין פתח שלוש דלתות לחדרי אורחים גדולים ויפים.
"אוני אפשר להישאר איתך??", שאלה מי קה בקול ילדותי ויונג סון צחקקה והנהנה.
אחרי זה פליקס והיונג'ין ירדו לקומה הראשונה ונכנסו לחדר של היונג'ין.
"גאד", לחש פליקס והפיל את עצמו על הגב, על המיטה, היונג'ין התיישב לידו והביט בו, "עייף??", שאל היונג'ין בחיוך וליטף את ראשו של פליקס, פליקס הנהן ושפשף את עיניו, "זה קשה באמת... אני עובד כל השבוע, אני עייף", לחש פליקס ופיהק, "אז תירדם, אני כאן לידך", אמר היונג'ין בחיוך והרים את פליקס כמו כלה לחלק של המיטה ליד הקיר וכיסה אותו בשמיכה, "אבל כדאי לי להירדם עכשיו?? אני לא אשן בלילה", לחש פליקס ושפשף את עיניו, "הרבה יותר טוב", לחש היונג'ין בחיוך ערמומי ופליקס הסמיק ברמות וסובב את גבו אל היונג'ין שצחקק וקם ממקומו לכבות את האור, חוזר ונשכב ליד פליקס.
"היונג'ין??", שאל פליקס וסובב את ראשו להיונג'ין שנשק לשפתיו ברכות ועדינות והתנתק, "מממ??", שאל היונג'ין בחיוך ערמומי ותפס במותנו של פליקס, מסובב אותו ומצמיד אותו אליו במהירות ופתאומיות, "כלום", לחש פליקס והסמיק, פשוט בוהה בהיונג'ין בחיוך ביישני וראשו קרוב לשל היונג'ין, "אז תישן", לחש היונג'ין בחיוך וליטף את פניו של פליקס בעדינות, "בסדר", לחש פליקס בחיוך וקבר את פניו בחזהו של היונג'ין ונרדם.
בערב:
"פליקס...", לחש היונג'ין וניער את פליקס שעד עכשיו ישן, "מה??", שאל פליקס בקול ישנוני וסובב את ראשו, מסתכל על היונג'ין בעייפות, "קום לאכול משהו כבר ערב וישנת כל היום, אלים שלך ויונג סון היו בבריכה וניסינו להעיר אותך אבל זה לא עבד", לחש היונג'ין בחיוך קטן והרים את פליקס לשבת עליו, רגליו של פליקס מקופלות בצידיי גופו של היונג'ין, "אבל... אבל צריך לישון זה ערב...", לחש פליקס בישנוניות וקבר את פניו בכתף של היונג'ין, "אז תאכל משהו ותחזור לישון אתה צרעת לאכול כבר", לחש היונג'ין וליטף את גבו של פליקס שהתפתל מעט וצחקק.
YOU ARE READING
צריך אותך!
Romanceליי יונגבוק הוא בסך הכל נער בן 16 וחצי עם חיים קשים, אפשר להגיד קשים מאוד. יש לו שני אחים, אח בן 14 ואחות בת 12 וחצי. אבא שלו נפטר כשאחותו נולדה ומאז אמא שלו לא אותה אישה כמו שהייתה. היא עברה בין עבודה לעבודה בניסיון להביא כסף הביתה. אבל בסוף התיי...
