פרק 31, פרק אחרון♡

441 25 41
                                    

נקודת מבט כללית:

כשהיונג'יון התעורר בבוקר והבין שפליקס ישן בזרועותיו, הוא הביט בו בבלבול וכשהוא קלט שהם בלי בגדים הכל חזר אליו במכה אחת.

הוא נזכר מה קרה אתמול בלילה והתיישב בחדות, "פאק, פאק פאק פאק", לחש היונג'ין ותפס בפניו של פליקס, מצמיד את שפתיו למצח של פליקס ומבין שהוא בוער.

"פאק!", צעק היונג'ין וקם במהירות, מתלבש ואז מלביש את פליקס במהירות.

"ג'יסונג!", צעק היונג'ין ופתח את הדלת כשפליקס המעולף בידיו.

ג'יסונג יצא מהחדר בריצה ואז הביט בהיונג'ין ופליקס בהלם.

"למה אתה מחכה?! תתניע את המכונית!", צעק היונג'ין והצביע על המפתח של המכונית שנח על השולחן.

הם רצו למכונית במהירות וג'יסונג לחץ על הגז מהר, הם בייסיקלי טסו לבית חולים כשפליקס עדיין שכב בידיו של היונג'ין.

כשהם נכנסו לבית חולים האחיות מיד הביאו מיטה והם רצו לחדר הרגיל של פליקס, סידרו את המיטה שלו במהירות ואז טיפלו בו.

כשפליקס התעורר הוא לא הופתע לגלות שהוא בבית חולים שוב, למעשה, הוא שמח שהוא שם והיונג'ין לא קם מאוחר מידי ואז מצבו היה מחמיר.

"היונג'ין...", מלמל פליקס ושפשף את עיניו, מבין שהוא שוכב על היונג'ין שהיה ער לגמרי.

"פליקס!", צעק היונג'ין ומשך את פליקס לחיבוק במהירות, "אתה חונק אותי!", צעק פליקס בחיוך וחיבק את היונג'ין בחזרה.

"אם אתה רוצה לדעת מה עשית לי אתמול, דפקת לי את הצורה, תודה", אמר פליקס בחיוך ערמומי והיונג'ין גלגל עיניים בחיוך משועשע.

"פליקס אני כל כך מצטער, פשוט- הייתי שיכור ולא הבנתי מה אני עושה", אמר היונג'ין ופליקס הנהן, "זה בסדר", לחש פליקס והתיישב ליד היונג'ין, מביט בו כמה שניות.

"אני צמא", לחש פליקס בפרצוף ילדותי והיונג'ין צחקק, נותן לו בקבוק מים.

"תודה", אמר פליקס בחיוך והיונג'ין נשק לשפתיו נשיקה קצרה ונתן לצעיר ממנו לשתות.

"בוא תקום להתקלח", אמר היונג'ין ופליקס רטן ביאוש וקם, נכנס למקלחת.

בבית:

היונג'ין נראה לחוץ, מאוד לחוץ, הוא עכשיו היה לבד בבית ופליקס יכל לחזור רק מחר, אז הוא חזר להביא לו בגדים.

"אני צריך להיפרד- ממנו", לחש היונג'ין בקול שבור והתיישב על המיטה, קובר את פניו בידיו ובוכה.

הוא לא רצה לעשות את זה, הוא לא רצה שהפנטזיה שלו עם פליקס תיגמר, אבל הוא כן ידע שאם הם ימשיכו להיות בזוגיות הם לא יוכלו לעצור את עצמם מלעשות דברים שהם הולכים להתחרט עליהם, מה שיחמיר את מצבו של פליקס.

בבית חולים:

כשהיונג'יון חזר לבית חולים פליקס ישן, הוא הסתכל עליו בדממה ודמעה זלגה מעינו.

"אני מצטער, אני מצטער שזה צריך להיגמר ככה", לחש היונג'ין ונשק לשפתיו של פליקס ברכות, "אני לא רוצה לעשות את זה, א-אבל אני חייב", לחש היונג'ין וחיבק את פליקס הישן.

היונג'ין נשק ללחי של פליקס, למצח שלו וגם לשפתיו פעמים ספורות לפני שנשכב לידו וחיבק אותו בחוזקה.

"זה יעבור", לחש היונג'ין ובכה על כתפו של פליקס.





אני כלכך מצטערת שזה פרק קצר
ומשעמם אבל אני מבטיחה להוציא
ספר המשך, פשוט זה דיי הרבה
פרקים לספר אחד אז כעעע
תודה שקראתם!♡



צריך אותך!Where stories live. Discover now