פרק 2: חסר רחמים

1.4K 43 6
                                    

נקודת מבט מתאו בראדו:

נכנסתי לרכב השחור שלי ונסעתי לכיוון הבר שלי שביו יורק, אני מתאו בראדו, הקאפו של איטליה שבניו-יורק, הייתי חסר רחמים, עם פנים חתומות, לא אפשרתי לאף רגש לצאת ממני, הייתי קר ומחושב לכולם, לא הקרנתי אף רגש, לא ידעתי מה זה רגשות, הייתי מצמרר ומפחיד, כל אחד שהיה שומע את שמי היה נרתע מפחד, היו לוקחים כמה צעדים לאחור כששמי היה נשמע ברחבי החדר, אין אחד שלא היה מפחד ממני.

''העברתי את הנשקים לשטח שלנו כמו שביקשת.'' ליאו ניגש אליי ואמר כשהגעתי למועדון ששייך לי תוך כדי שהכניס את הנשק לתוך החגורה שלו. ''מצוין, אני צריך שתדריך את כל החיילים, לא יקח לרוסים הרבה זמן לפגוע בנו חזרה.'' השבתי בקול קר ואפל לליאו. ליאו היה אחי הקטן, הוא היה קטן ממני ב4 שנים לעומת ניתאי שהיה קטן ממני רק בשנה וחצי, ניתאי היה הקונסילר שלי, סמכתי על אחיי עם חיי, הייתה לנו שבועה שתמיד נהיה פה אחד בשביל השני גם אם זה יהיה עד המוות, אנחנו נגן אחד על השני עד נשימת האוויר האחרונה שתצא מאיתנו, ניתאי היה המוח מבניינו, הוא תמיד היה צעד אחר בחשיבה לפנינו, יש סיבה לכך שהוא שהקונסילר שלי ולא מישהו אחר, לעומת ליאו שהוא מטפל בדברים פחות חשובים במאפיה, במועדונים, סמים אבל אני נותן לו גם לטפל בחיילים ולהדריך אותם, אין ספק שהוא גם יוצא איתי ועם ניתאי לרצח, להחזיר לרוסים, לענות חיילים אבל לפעמים הוא מתנהג כמו ילד קטן.

הלכתי לכיוון משרדי כשליאו הולך אחריי, בכל מועדון שלי היה לי משרד ומרתף שבו אני רוצח ומענה את מי שעושה לי בעיות, התיישבתי במתחם הוי אי פי שלי וליאו לצידי, מעביר כמה שוטים חריפים בגרונו, ''תרגיע אני לא אסחוב אותך שיכור מת הבייתה,'' אמרתי לליאו כשבקולי אפשר לשמוע את הנזיפה, ''תירגע אח יקר אני בשליטה מלאה'' הוא אמר בחיוך שיכורי, גיחתי קלות למשמע דבריו, יודע שהוא כבר לא פיקח. שיחקתי בידי עם כוס הוודקה שלי נכנס למחשבות על אמי, אמי עזבה אותי ואת אחיי בגיל נורא קטן, אני בקושי זוכר ממנה משהו, יום אחד היא פשוט נעלמה, השאירה פתק שהיה רשום בו: ''אני לא רוצה שום קשר למשפחה הזו, עזבתי אל תחפשו אחריי.'' אבי השתגע מכך ולא הפסיק לחפש את אמי, כמובן שהוא לא מצא אותה, כאילו נמחקה מעל פניי האדמה. אבי הדרדר והתחיל להכות אותי, אני שמרתי על ניתאי וליאו כמה שיכולתי מהזוועות שהוא גרם לנו לעבור, הצלחתי להרחיק אותו מליאו אבל לפעמים הוא היה מגיע גם אל ניתאי ומרביץ לו גם.

''קאפו.'' טובי האחראי על המועדון בזמן שאני לא פה הגיע וקטע את מחשבותיי, ''דבר טובי,'' לא היה לי רצון לשמוע עוד בעיות על רוסים מזדיינים רציתי שפשוט יספר וילך. ''מצאנו גופה בשירותים, הבטן והגרון שלו חתוכים, אפשר לראות בוודאות שקרעו לו את הבשר בבטן.'' טובי ענה בקול סמכותי, הרמתי את ראשי אליו מעוניין לדעת מי הבן זונה שמעז לרצוח במועדון שלי וללכת, ''תראה לי את הצילומים.''

אמרתי לטובי בקול מאיים ואכזרי, הוא הביא לי את הטלפון והתחלתי לצפות בווידאו שהיה מול עייני. ראיתי אישה, אישה יפיפייה, היא לבשה גופיית סאטן שחורה שהייתה צמודה אליה, עם מכנס צמוד לרגליה מה שרק הבליט לה את התחת, שיערה היה בצבע שטני, הוא היה גלי וגלש על גבה בצורה שנתנה לה מראה יפיפייה ביותר, היא הייתה הרבה יותר יפה לעומת שאר הבנות שיש במאפיה, הסתקרנתי לגביה, הייתי מופתע שאישה מסוגלת להתעלל בגבר בצורה הזו, ראיתי איך היא חתכה את עורו והכניסה את הסכין לתוך צווארו, משאירה אותו חסר רוח חיים והולכת, ''תמצא לי אותה מיד.''

השבתי לטובי בזעם, גם אם היא הייתה אישה היא לא יכלה לרצוח במועדון שלי וללכת. אף אחד לא יכל לעשות את זה, אני הקאפו, כולם יהיו תחתי. ''ניסינו זה בלתי אפשרי קאפו, היא כאילו נעלמה מעל פניי האדמה.'' טובי השיב כשיש מעט פחד בקולו שיכולתי לשמוע את זה. ''לא מעניין אותי תמצאו אותה כמה שיותר מהר.'' השבתי לטובי וקמתי מהספת עור שישבתי עלייה, ''תדאג שבריאן יחזיר את ליאו לאחוזה, אני לא צריך עוד צרות עכשיו.'' הורתי לטובי שהנהנן לעברי. בריאן היה אחד החיילים הכי נאמנים שלי, לכן סמכתי עליו שידאג שליאו יהיה בבית ושלא יעשה עוד שטויות, הוא בציבור והוא לא יכול להראות את עצמו ככה.

......

דפיקה נשמעה בדלת משרדי שבאחוזת ביתי, ''פתוח'' אמרתי בקול קר ואדיש, ניתאי זרק מעטפה על שולחני השחור והגדול, ''קיבלנו הזמנה לאירוסין של הבת של מיכאל,'' ניתאי אמר בקול אדיש וחסר רגשות, מיכאל היה הקונסולרי של הקאפו של ניו-יורק, הוא היה חבר ילדות של אימי, משם אימי הגיעה מהמאפיה של ניו-יורק ולאחר מכן חיתנו אותה עם אבי כדי לאחד כוחות, מה שמחייב אותי להיות נוכח שם. ''אנחנו נלך לשם אבל דיר באלק ניתאי, תגיד לליאו שלא יעשה בלאגן ושטויות אין לי עצבים לזה, אני קאפו והוא אחיינו הוא צריך להראות קצת רצינות.'' אמרתי כשיש על פניי מבט רציני ומאיים. ''אגיד לו אל תדאג מתאו הוא יהיה תחת השליטה שלי.'' ניתאי הגיב.

אותה בחורה מהווידאו לא יצאה לי מהראש מהרגע שראיתי אותה, לא ידעתי מי היא ובכל מקרה היא לא יצאה לי מהמחשבות, לא הפסקתי לחשוב על כמה שהיא הייתה יפה עם המכנס הזה שנראה כמו נפתר בדיוק בשביל שהיא תלבש אותו, הביטחון שהיה לה, היא הייתה עם ביטחון בשמיים, ואהבתי את זה, שבנות לא מוותרות בקלות ונלחמות, לא אהבתי בנות שלא יודעות לעמוד על שלהן, היא סקרנה אותי ורציתי לדעת מי היא, מי אותה אישה שלא מצליחה לתת למחשבות שלי מנוחה, אני חייב להוציא אותה מהראש שלי, אני חייב לזיין כדי לשכוח אותה, אני חייב להוציא אותה מהראש שלי, אני קאפו אני לא יכול להתאהב ולהראות נקודת חולשה כלפיי מישהי שאני לא מכיר בכלל. היא שיגעה לי את המוח ולא אהבתי את זה.

הלכתי למועדון שלי מקווה למצוא זיון להערב ולשכוח מאותה אישה, הלכתי לבר מזמין לי שתייה. בחורה אחת ניגשה אליי ונמרחה עליי, לקחתי את זה כהזדמנות ונכנסתי איתה למשרדי, מזיין וזורק, אני יודע שזה לא מכבד נשים אבל הן באות אליי לא אני אליהן, אני קאפו אין לי עצבים לרגשות מזויינים ולמחויבות כלפיי איזה זונה אחת שבוחרת לשכב איתי, אני לא מכריח את אותן בנות לעשות את זה, הן מתלבשות כמו זונות ונמרחות על גברים, אין להן כבוד עצמי, זה לא בעיה שלי, אני רק מזיין וזורק.

מקווה שאהבתם את הפרק❤️
אני מקווה שעם הזמן אשתפר בכתיבה שלי ותתחברו אליה❤️

נסיכת האופלWhere stories live. Discover now