פרק 21: הנקמה

999 35 2
                                    

נקודת מבט אלן:

שנישקתי את מתאו ידעתי שנשכב ולא הייתי מוכנה לזה, לא עדיין, לא כרגע.

עשיתי טעות שנישקתי אותו, הוא כל כך פאקינג חתיך שכל שנייה ביום שאני לידו אני מתאפקת בכל כוחי לא לנשק אותו שוב.

אלן את פאקינג לא התאהבת בו. לא.

ידעתי שמתאו לא ישתוק על זה, הוא יחזיר לי, לא ידעתי איך אבל אני יודעת שיש לו את הדרכים שלו, זה היה ברור מידי.

"וואו." אמרתי כשנכנסתי למקום שמתאו שכר בשבילנו, היינו בבריכה ענקית ולצידה היה גקוזי מפנק ובאמצע היה דוכן של פירות ומתוקים שהיה לכבודנו, אפשהו בליבי שמחתי שאני אהיה עם מתאו שבועיים שלמים באיטליה לבד אבל במקום אחר פחדתי, אני יודעת בכל ליבי שהוא יהפוך אותי למשרתת שלו בשניות אחדות גם אם הוא אמר שלא יעשה את זה.

"זה שלנו לעשרים וארבע שעות הקרובות..." מתאו אמר בקול נמוך ובס ששלח לגופי זרמים, הבנתי במהירות את דבריו ולמה הוא התכוון, גלגלתי את עייני ונמנעתי מקשר עין איתו, לא ידעתי אם אני מוכנה עדיין או לא, הייתי חייבת עוד קצת זמן.

"נהדר שבועיים איתך באיטליה זה בדיוק מה שהיה חסר לי." השבתי לדבריו במעט כעס בקולי, למרות שמתאו התנהג אליי בעדינות רבה והראה לי שהוא יכול לאהוב אותי אני לא הצלחתי להחזיר לו את זה, אני יודעת בדיוק שהוא משתוקק לגעת בגופי כל שנייה שהוא צמוד אליי ואני יודעת היטב שהוא לא יצליח לשלוט בעצמו להרבה מאוד זמן.

"אני אדאג אישית לכך שתהני יסמין, אל תדאגי." הוא השיב לדבריי תוך כדי שהוא הוריד את חולצתו במהירות, הקוביות שהיו על בטנו, כל הפאקינג גוף שלו, הוא נראה כמו אליל, בהיתי בו למשך כמה זמן אני חושבת... הוא נראה כל כך פאקינג מושך...

"את בוהה." הוא קבע עם קולו והוציא אותי ממחשבות על גופו החטוב, "אני לא היחידה." השבתי לדבריו בעוקץ וחיוך מסופק, הורדתי את חולצתי ומכנסי ונשארתי כמוהו, עם בגד ים.

הבגד ים שלי היה בצבע שחור חלק, החלק של החזה היה בצורת משולש וראו לי קצת מהחזה, לא שזה ממש הזיז לי, בחלק התחתון הוא גם היה בצורת משולש כדומה לעליון.

"פאקינג שיט.." שמעתי את קולו של מתאו אומר בזעם ועצבים, ידעתי שהצלחתי לשלוט עליו בדיוק כמו שהוא הצליח לשלוט עליי, אפשר לומר שהוא היה החולשה שלי ואני שלו...

"אתה בא?" קרצתי למתאו וקפצתי קפיצת ראש אל תוך הבריכה, שחיתי במהירות עד לקצה השני של הבריכה ובחזרה, הרמתי את ראשי מהמים ופגשתי את מתאו קרוב, קרוב מידי.

"את עומדת פה?" הוא שאל אותי בקול נמוך ששלח צמרמורת לגופי, "לא, אבל אם אני אטבע אני בטוחה שתציל אותי לא?" השבתי לדבריו בקול צרוד ונמוך.

נסיכת האופלWhere stories live. Discover now