פרק 26: חזרה לשגרה

847 40 4
                                    

נקודת מבט מתאו:

ששמעתי את הצעקה של אלן וראיתי שהיא עומדת ליפול הרגשתי את הלב שלי פועם במהירות, בום אחרי בום, אף פעם לא הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה הזו, הבחורה הזו מצליחה לגרום לי לאבד את כל קו השפיות שנותר לי.

אלן היא היחידה שאני אוהב ואוהב בכל חיי, היא היחידה שמעניינת אותי, לא העפתי מבט על אף אחת אחרת, הבחורה היחידה שאצלי בלב זו היא. לא עניינה אותי אף זונה או מישהי שרק מחפשת איפה למכור את הגוף שלה. עניין אותי רק דבר אחד. אלן.

"יסמין." הערתי את אלן שישנה במכונית במושב לצידי,
היא פתחה את עיינה באיטיות, הצבע הכחול נשפך מהן, יצאתי מהרכב והלכתי במהירות לאלן.

היא יצאה מהרכב והרמתי אותה על זרועותיי, "תשני." אמרתי בקול שקט כשהיא מונחת בזרועותיי כמו כלה, היא השעינה את ראשה עליי ועצמה את עיינה.

הלכתי למטוס הפרטי שלי והעלתי אותה עליו, הכנסתי אותה לתוך המיטה שהייתה במטוס וישבתי בכיסא שהיה קרוב אל המיטה.

המטוס היה מפוצל לשני חלקים, חלק אחד של הדיילים והטייס ועוד חלק ששייך רק אליי, אף אחד לא יכול להיכנס אליו אלא אם כן אני מאשר את זה.

........

"אמא.." שמעתי את קולה של אלן צועק, "תעזוב אותי!"
קולה העדין צעק שוב, קמתי אליה במהירות וניערתי אותה, "יסמין, קומי, תתעוררי." אמרתי בקול חזק כדי שתשמע את קולי.

היא פתחה בבהלה את עיינה והיא הזיעה, מבטה היה חסר רגשות, היא הייתה קרה, היא התקרבה אל גופי וזרועותייה חיבקו אותי, עליתי על המיטה ונשכבתי עליה, אלן שכבה מעליי והניחה את ראשה מעליי.

"אני מפחדת." היא אמרה בקול חנוק מדמעות, הרמתי את ראשה אליי וניגבתי את הדמעות מפנייה היפות, "אין לך מה לפחד יסמין שלי, אני לא אתן לאף אחד להתקרב אלייך. את תחת הגנתי ואני אגן עלייך עם החיים שלי."

"אני מפחדת שהם כן יצליחו להגיע אליי מתאו, אתה לא תוכל לשמור עליי מכל דבר בעולם, אף אחד לא יכול." היא השיבה לדבריי כשהיא מסתכלת לתוך עייני הירוקות.

"אף אחד לא יתקרב אלייך כל עוד אני פה יסמין שלי." אמרתי ונשקתי לקודקוד ראשה, אף אחד פאקינג לא יעז לנשום מטר לידה כל עוד אני חי ונושם. פאקינג לא יקרה.

המשימה היחידה שיש לי בחיים זה לשמור על אלן, היסמין שלי, היא האוצר שלי, אם היא תיפגע אני פאקינג אזיין כל אחד שיעמוד בדרכי אליה, אני אעשה הכל אבל פאקינג הכל כדי שהיא תהיה מוגנת.

העברתי את ידי על פניה ונישקתי נשיקה עדינה וקטנה את שפתייה, הטעם המתוק שלה התערבב עם הטעם המר של הדמעות שהיו על כל פניה.

"אף אחד לא יעז להתקרב אלייך. אל תדאגי יסמין." אמרתי וליטפתי את שערה, היא נרדמה שוב ונשארתי איתה.

........

"מתאו?" אלן נכנסה למשרדי כשהיא לבושה כמו מלאכית שנפלה אליי מהשמיים, "כן יסמין?" שאלתי כשאני מדפדף בין המסמכים שביידי לצד ניתאי שהיה במשרדי ועדכן אותי בכל ענייני המאפיה שהיו בזמן שהייתי עם אלן באיטליה.

"אני צריכה לדבר איתך." היא אמרה כשהיא מסתכלת על פניי במבט רציני, "לא עכשיו אלן." אמרתי והיא גיחכה קלות, "מתאו אני פאקינג אמרתי שאני צריכה לדבר איתך, אנחנו נדבר. עכשיו." היא אמרה כשהיא נוזפת בי.

לא היה לי זין עכשיו לשטויות שלה, בטח לא משהו רציני, "אלן. אני פאקינג אמרתי לא עכשיו אז לא עכשיו." נהמתי עליה בחזרה.

"אתה כל כך הולך פאקינג להתחרט על זה מתאו." היא אמרה וטרקה את דלת משרדי, "הכל בסדר איתה?" ניתאי שאל והסתכל לתוך עייני.

"היא סתם מחפשת איפה לריב." אמרתי והמשכתי לדפדף בדפים, לא ידעתי מה היא פאקינג רצתה אבל לעזאל לא יכלתי לעזוב הכל ולבוא אליה, אחרי הכל אני פאקינג קאפו, היא תקשיב לי, לא אני לה.

"לך אליה, אולי זה חשוב." ניתאי אמר והסתכל לתוך עייני ברצינות, "אל תתערב ניתאי." אמרתי כשאני מרגיש את הזעם מבעבע בתוך גופי.

פאקינג לא יקרה. היא מודעת מספיק שאני לא יכול להתייחס אליה ולהיות איתה עשרים וארבע שבע עם כמה שרק רציתי להיות איתה. אני קאפו והיא מודעת לאחריות שיש על להיות נשואה לי.

*אחרי שש שעות*

"מתאו!" ליאו צרח את שמי ברחבי האחוזה הגדולה, הצעקה שלו הייתה לא רגילה, הוא היה פאקינג לחוץ, משהו פאקינג לא בסדר.

ניתאי החזיר לי אותו מבט וחשב בדיוק על מה שאני חשבתי, קמתי במהירות ויצאתי מהמשרד רצתי לכיוון הסלון וראיתי את ליאו מתנשף, "מה קרה?" ניתאי שאל כשהוא מנסה לבחון את הבעת פניו.

"אלן, היא.." ליאו ניסה להגיד משפט אבל לא הצליח, הרמתי אותו משולי חולצתו והצמדתי אותו לקיר, "פאקינג דבר מה קרה לה?!" נהמתי עליו והפכתי בשניות אחדות לאדום.

"היא... חטפו אותה."

יפים שליייי רק מעדכנת שמעכשיו יהיה רק את הנקודת מבט של אלן ויהיה שינוי מטורף בסיפור אבל אחר כך אני אחזיר את הנקודת מבט גם של מתאו❤️

נסיכת האופלWhere stories live. Discover now