נקודת מבט מתאו בראדו:
"היא מתמוטטת." אנדראו קבע כשהוא יושב בחוסר מעש על השולחן כשידיו מחזיקות בראשו, "מה זאת אומרת מתמוטטת?" אביו של אנדראו שאל אותו לא מבין את דבריו.
"בפעם הקודמת שהיא ברחה היא התמוטטה, כל פעם שהיא בורחת זה אומר שהמצב הנפשי שלה מתמוטט מה שרק יכול להביא אותה למצב של..." אנדראו אמר כשפניו משקפות דאגה רבה.
ידעתי שאנדראו יודע יותר ממה שהוא מספר, ידעתי שהוא מסתיר משהו, אלן הסתירה, הרגשתי את הזעם מצתבר בתוך גופי בשניות אחדות, "מצב של מה?" נהמתי על אנדראו כשיש בעייני אש.
לא מצאתי אותה, פאקינג לא מצאתי אותה בכל פינה בניו-יורק המזויינת. כאילו היא נעלמה מהעולם, כאילו בלעה אותה האדמה וזה הטריף לי את הפאקינג המוח.
הרגשתי שאני משתגע בכל שנייה שלא מצאתי אותה, הרגשתי את העצבים מגיעים במהירות אל גופי בשניות אחדות, המחשבה על זה שמישהו יכול לפגוע בה רק גרמה לי לאבד עוד משפיותי, הרגשתי את הזעם מצטבר בכל מאית שנייה שעברה.
"אנדראו. דבר." גייב נהם על אנדראו כשאפשר לראות את הדאגה לאלן בעיניו, אנדראו שתק. ידעתי שזה משהו אפל, ידעתי שהיא מסתירה משהו מאיים, מידי.
"תתחיל פאקינג לדבר." נהמתי על אנדראו כשאני מתאפק בכל כוחי לא להתנפל על גופו, הוא נאנח והתחיל לפתוח את פיו תודה לאל, "זה יביא אותה למצב של מוות." אנדראו אמר והרגשתי את הזעם מצטבר שוב ושוב בתוך גופי.
"אתה יודע איפה היא פאקינג נמצאת?!" שאגתי על אנדראו כשאני מתקדם אליו בצעדי ענק. מוחי השתגע, רציתי לדעת איפה היא, אם היא בטוחה, רציתי לקחת ממנה כל כאב שהיא פאקינג עברה.
"היא אף פעם לא העזה לספר לי לאן היא ברחה בפעם הקודמת גם שהתעקשתי היא פאקינג לא סיפרה, היא הסתירה את זה כאילו אם היא תגלה מישהו ירצח אותה." אנדראו אמר ולאחר מכן התחיל לדבר שוב, "מאז שהיא חזרה בפעם הקודמת היא ניסתה להתאבד כמה פעמים, היא פאקינג לא בסדר."
אנדראו אמר והרגשתי את הלב שלי דופק כל כך מהר כשאני בטוח שכל שנייה הוא עלול לצאת מהחזה שלי. "היא לא אמורה להתרחק יותר מידי, לא עבר זמן רב מידי כדי שהיא תצא מהאזור." ניתאי אמר וניסה להקל על האווירה הדעוכה.
......
"מצאם אותה?" שאלתי באוזניה שלי כשאני ממשיך בחיפושים אחריי אלן, "פאקינג לא!" אנדראו נהם ויכולתי להרגיש את הזעם שיש בגופו.
אנדראו תמיד דאג לאלן יותר מכל אחד אחר, הוא תמיד שם אותה מלפניי כולם והגן עלייה גם אם יש צורך במחיר חייו, הוא פאקינג יעשה את זה בלי למצמץ.
הידקתי את האחיזה על רכבי עד שיידי נהיו אדומות מהחוזקה, עצרתי בחריקת גלגלים את רכבי ויצאתי במהירות, סרקתי עם עייני את האזור עד שראיתי כתם אדום על הרצפה, דם. דם. ידייה של אלן היו מלאות בפאקינג דם.
התרוממתי מהרצפה לאחר שבחנתי את הכתם דם וסרקתי ברצינות את האזור עם עייני, חיפשתי כל דבר שיכול לעזור כדי למצוא אותה, משהו לבן בצבץ מהשיח שהיה ממש ליד, התקדמתי הוצאתי מהשיח זוג נעליים לבנות, בדיוק כמו שהיה לאלן. פאקינג שיט!
"מצאתי את הפאקינג נעליים שלה באיזה שיח מזורגג." אמרתי לאוזניה בטון קודר ואפל, "תשלח את הפאקינג מיקום." אנדראו אמר בתגובה לדבריי, שלחתי את המיקום ורצתי בחזרה לרכב שלי.
נסעתי במהירות בהמשך הרחוב, מקווה לראות את אלן, התפללתי כל כך חזק שהיא תצוץ משום מקום, ידעתי בכל ליבי שזה לא יקרה אבל עדיין קיוותי שהיא פשוט תבוא משום מקום.
"היא פאקינג לא נמצאת בשום מקום מזויין!" נהמתי וזרקתי את כל הציוד שהיה על שולחני, ניתאי תפס בשולי חולצתי והצמיד אותי לקיר בחוזקה, " אתה קאפו! תתאפס על עצמך! אתה פאקינג תמצא אותה!" הוא נהם עליי כשהוא מבט בעיני במבט אפל ומאיים.
"פאקינג. תעזוב. אותי. עכשיו." אמרתי לניתאי בטון מסוכן ומזהיר, הוא עזב את שולי חולצתי והסתכל בתוך פניי במבט כועס, "פעם אחרונה שאתה מעז להרים עליי יד." אמרתי לניתאי כשאני מזהיר אותו עם קולי.
יצאתי מהמשרד כשאני צועד במסדרון הארוך, טרקתי בחוזקה את דלת האחוזה הענקית שלי, נכנסתי במהירות לרכב התנעתי את הרכב ונסעתי על טיל, חוזר לנקודה האחרונה שבה היו עקבות לאלן.
לא ידעתי איפה היא פאקינג נמצאת וזה שיגע לי את כל התאים בגוף אבל מה שכן ידעתי זה שאני לא אפסיק לחפש אותה עד שאני אמצא אותה גם אם זה יקח לי פאקינג נצח.
מתאו אהבת חיי😭❤️
מקווה שאהבתם את הפרקקק💗
YOU ARE READING
נסיכת האופל
Romantizmמי היה מתאר לעצמו שאלן גייסון, הבת של הקאפו של המאפיה שבניו-יורק והאישה החזקה והעוצמתית ביותר ברחבי ניו יורק תצליח למשוך את צומת הלב של הקאפו הקר של איטליה? אלן גייסון, הבת של הקאפו הגדול של המאפיה שבניו-יורק, היא אישה חזקה, עוצמתית, אכזרית, מאיימת...
