פרק 9: מסך שחור

1K 32 15
                                    

נקודת מבט אלן גייסון:

יצאתי מחדרי אחרי שסיימתי להתארגן, הלכתי למטבח וראיתי את מייגן מנקה ומסדרת במהירות רבה את הכל, ראיתי שהיא לחוצה ולא רגועה, "היי מייגן, הכל בסדר? קרה משהו?"
שאלתי אותה מקווה לקבל ממנה תשובה, "הו יקירתי בוקר טוב, תרצי שאכין לך משהו?" היא שאלה כשעל פנייה מבט לחוץ ביותר, הבנתי שקרה משהו אחרי שהיא שינתה במהירות נושא, לקחתי אותה והורתי לה לשבת בכיסא השחור מעור שהיה במטבח הגדול, התיישבתי לידה בכיסא והסתכלתי על פנייה, מנסה להבין דרכן מה קורה פה.

"אני שמעתי מאביך את השיחה שהייתה לו עם אנדראו." מייגן אמרה ונאנחה, הפנתי אליה את כל צומת ליבי, מחכה שתמשיך להסביר,

"תראי יקירה, את האחרונה שאני צריכה לספר לך על המצב עם הרוסים, את יודעת מה המצב ובגלל שאביך דואג לך הוא רוצה שתהיה עלייך שמירה.''

היא אמרה וחיכתה שאתן לה אישור להמשיך בדבריה, ''הוא רוצה לחתן אותך עם הקאפו של איטליה."

מייגן אמרה כשאפשר לראות את הפחד שיש על פנייה.
באותה שנייה קפאתי, חשבתי שאני מדמיינת, קמתי מהר מהכיסא שישבתי עליו והסתובבתי במעגלים במטבח, "זה לא יכול להיות, זה לא קורה לי."

מלמלתי לעצמי, ''אלן, יקירתי את נורא חיוורת את רוצה לשתות משהו?'' מייגן אמרה לי כשאני מרגישה את גופי נחלש.

הלכתי במהירות מהמטבח ויצאתי לכיוון הסלון בכוחות האחרונים שנשארו בגופי, פערתי את עייני כשראיתי את מתאו בסלון ביתי, יושב מול אבי ואנדראו, מתאו קם לעברי והרגשתי סחרחורת ועייפות ממלאת את גופי, התחלתי לראות נקודות שחורות בעייני וכל מה שאני זוכרת זה שנפלתי לתוך זרועותיו הגדולות של מתאו.

......

פתחתי את עייני באיטיות, ניסיתי להתמקד בבן אדם שעמד מולי, ''אלן? את שומעת אותי?'' שמעתי קול לא מוכר קורא לי, הצלחתי למקד את עייני וראיתי רופא מול עייני, ''אלן? את שומעת?'' הנהנתי לשאלתו כשאני מנסה להבין מה קורה.

''אין לה נזק כלשהו, היא רק צריכה לנוח ביום הקרוב והיא תהיה בסדר.'' הרופא הסתובב ואמר לאנדראו ואבי, סובבתי את עייני וראיתי את מתאו כשאחיו לידיו עומד ומסתכל לתוך עייני באפלה.

הרופא יצא מהסלון ואנדראו הגיע לעברי בצעדים גדולים והתיישב לצידי בספה הגדולה ששכבתי עלייה, ''אל תדאגי קטנה, אם את לא תרצי את לא תתחתני איתו, אני אדאג לזה.'' אנדראו אמר כשהוא לחש באוזני כדי שאבי ומתאו לא ישמעו את דבריו.

פערתי את עייני למשמע דבריו כשנזכרתי כשאבי רוצה שאני אתחתן עם מתאו, קמתי במהירות מהספה שעלייה שכבתי ועיניי הצטלבו עם עיניו הירוקות והכהות של מתאו, ''אני לא הולכת להתחתן איתו.'' אמרתי כשהפנתי את מבטי לכיוון אבי, שהסתכל עליי במבט לא מובן, ''אנחנו לא ננהל את השיחה הזו כרגע אלן.'' אבי אמר כשיש מעט זעם בקולו.

ידעתי שאם אסרב אנדראו ינסה לשכנע את אבי לא לחתן אותי עם מתאו ושזה יוביל לריב ביניהם אבל בכל מקרה לא רציתי להתחתן עם מתאו, לא רציתי שהוא יקח אותי תחת השליטה שלו, ידעתי שאם אתחתן עם מתאו הוא יחליט עליי, לא אהבתי את זה ולא רציתי את זה.

''אנחנו ננהל את השיחה מתי שתרצה אבל אני לא הולכת להתחתן איתו.'' אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון חדרי עד שיד גדולה וחזקה תפסה בזרועי, הסתובבתי וגופי נצמד לגוף קשיח וחסון, הרמתי את ראשי כלפיי מעלה ופגשתי בעיניו הירוקות והכהות.

''את תתחתני איתי גם אם תרצי וגם אם לא, את שלי.'' מתאו קבע כשהוא לחש באוזני בקולו הבס שגרם לחום גופי לעלות, הרגשתי את גופו התרחק מגופי וכשפתחתי את עייני הוא כבר לא היה בסלון.

סובבתי את ראשי לכיוון אבי וראיתי שהוא סימן לי עם ראשו לחכות לו במשרד, אולי אני עקשנית ולא מקשיבה למה שאומרים לי אבל כשזה נוגע לאבי, אני מחויבת להקשיב לו, לפחות זה מה שאני עושה לפעמים.

ישבתי בכיסא השחור והגדול שלו כשאני מחכה לבואו של אבי, דלת המשרד נפתחה ואבי ואנדראו נכנסו למשרד, אבי התיישב בכיסאו ואנדראו התיישב בספה הקטנה שהייתה צמודה לקיר.

''אלן אני מבין שאת לא רוצה להתחתן עם מתאו, אבל אני צריך שתנסי להבין שזה לטובתנו, זה יגרום לאיחוד כוחות בינינו וגם לשמירה יותר טובה עלייך.'' אבי אמר כשהוא נועץ בי מבט שמצפה לתשובה.

''אבא אני לא רוצה להיות כלואה כמו איזה כלב מזורגג, אני לא אתחתן איתו.'' אמרתי שיש ביטחון בקולי, ''קטנה אם את לא רוצה אז את לא תתחתני איתו.''

אנדראו הסב את צומת ליבי אליו, הנהנתי לדבריו ובאתי לקום מהכיסא, אך הוא עצר אותי עם קולו, ''אלן אני לא מבקש ממך יותר מידי, אני בסך הכל מבקש שתחשבי על זה טיפה לפני שאת אומרת לא, אם את לא תרצי את לא תתחתני איתו.'' אבי אמר כשאפשר לשמוע את הכנות שיש בקולו.

הנהנתי ויצאתי ממשרדו, מנסה לעכל שאני צריכה להתחתן עם מתאו, אני לא רציתי להיות בשליטה שלו, אבל אין לי ברירה, גם אם אני רוצה וגם אם אני לא אני יודעת שבכל מקרה יחתנו אותי עם מתאו.

דפקתי על דלת החדר של אבי והוא פתח אותה כשיש מבט שואל בעיניו, "כן."אמרתי לאבי כשיש ביטחון בקולי.



פרק חדששש❤️❤️❤️
מקווה שאהבתןןן❤️

נסיכת האופלWhere stories live. Discover now