My boss(?)

\7/

-נקודת המבט מייסון-
זהו.
אני חייב להפסיק עם זה.
היא יותר מידי בראשי וזה כבר קריפי ומלחיץ.
השעה כבר אחד עשרה והיא עדיין לא הגיעה...
הדלת לפתע נפתחה והיא נכנסה לבפנים, היא הסתכלה עליי ונבהלה, כנראה שלא ציפתה שאני אהיה במשרד, הסתכלתי עלייה מלמעלה ללמטה. היא רוצה לשגע אותי בכוונה? פאק... החצאית הקצרה להזאת עוד שנייה נקרע לי המכנסיים בכלל הבליטה שלי ״בוקר טוב״ היא אמרה מסדרת את החצאית הקצרה הזאת שלה ״איחרת״ אמרתי בקור רוח ״מצטערת לא קמתי״ היא אמרה והתיישבה על הכיסא שלה ״אני הולך לפגישה אחזור עוד רבע שעה״ אמרתי וקמתי מן הכיסא ״סבבה״ היא אמרה כשראשה עדיין דבוק למסך המחשב, התעצבנתי נורא מההתנהגות שלה כלפיי אבל גם הרגשתי נבוך? לאלא בחיים אני לא ארגיש נבוך ליד איזה מישהי, בחיים.
-נקודת מבט קיילי-
וואי כמה שפחות חפירות אני פשוט חייבת לעבוד אבל פאק לאן אני הולכת אחרי העבודה? אני לא חוזרת לקים היא תלביש אותי כמו חשפנית לעזאזל אני מרגישה כאילו אני בהלבשה תחתונה, יש לי רעיון רק בוא נקווה שהוא כאן, ירדתי לקומה 30 אני חייבת להתרגל למעלית הזאת יש כלכך הרבה קומות, חיפשתי את המשרד של ג׳יימס פאק איפה הוא!
״היי לך, את יודעת את הולכת לעבודה לא ל...״ ג׳יימס הקפיץ אותי מאחורה ״למועדון חשפנות? כן הבנתי את זה וזה למה שאני כאן תקשיב אני לא מרגישה בנוח עם החרא שאני לובשת מה אני עושה?״ שאלתי אותו ״יש לי חולצה ספייר רוצה?״ הוא שאל והינהנתי במרץ ״תודה תודה תודה״ אמרתי כשהלכתי אחריו אל הלוקרים, הוא פתח את הלוקר שלו והוציא משם חולצה מכופתרת לבנה... ״מה? אל תסתכלי עליי ככה אין לי בגדים אחרים״ הוא אמר ״וואי טוב תודה״ אמרתי ונשקתי ללחיו, נכנסתי לשירותים של הבנות ושמתי עליי את החולצה של ג׳יימס, היא הגיעה לי עד היריכיים כמעט מכסה את החצאית הקצרה, סידרתי את שיערי ויצאתי, אני לפחות לא מרגישה שמסתכלים לי על החזה, מייסון עבר במסדרון ופאק היה עליו פרצוף מאוד כועס כשראה אותי, נכנסנו שנינו למעלית שמלאה באנשים וזה מעולה!, נדחפת בין כל האנשים הכי לצד אך ידו של מייסון אחזה בי, הסתכלתי עליו בשאלה אך הוא לא ענה לי, רק הביט בעיניי.
הגענו לקומה שלנו ושנינו יצאנו מהמעלית, שיחררתי את ידי בעצבים ונכנסתי למשרד שלנו ״מה זה היה?״ שאלתי אותו לא מבינה ״זיינו אותך?״ הוא שאל משום מקום ״מה?״ שאלתי בשוק, זה לא מה שאני שאלתי ״תעני״ הוא אמר בחוסר סבלנות ״זיינו אותך כן או לא?״ הוא שאל, במחשבה ראשונה, לא לא זיינו אותי כי אני לא זונה אבל במחשבה שנייה.. עם אני אגיד לו כן הוא יעזוב אותי לא? הוא פשוט ירד מהקטע הזה ״כן״ אמרתי, החולצה של ג'יימס ממש משפיע וזה הרג אותי שמייסון האמין, פרצופו הפך לכלכך כועס, התאפקתי לא לצחוק מול פרצופו, ״אתה מוכן לענות לי?״ שאלתי קצת עצבנית ״מה זה היה במעלית?״ שאלתי לא מבינה ״כלום, ראיתי איך הסתתרת, לא רצית שאני אראה אותך״ הוא אמר ״ותורידי את החולצה של הבן זונה הזה שנגע בך״ הוא אמר וכאב קפץ בבטני ״אני לא יכולה״ אמרתי מחייכת למחשבות המוזרות שבראשי, אני מדמיינת מה מייסון חושב עכשיו, קיילי! לא לצחוק!, הוא קם ממקומו בעצבים ״לא שאלתי אותך, את מורידה את זה, ועכשיו אומרת לי של מי זה״ הוא אמר מתקדם אל השולחן שלי, קמתי ממקומי בכעס ״מה נראה לך? אני נשואה לך ולא ידעתי? התחתנו? אתה סך הכל הבוס שלי! אז תרגיע עם הדיבור שלך כלפיי״ וואו אחותי, מאיפה האומץ?. מייסון קיווץ את עיינו וגירד את זיפיו בעצבים, וואי בדוק אני מפוטרת.
״רק תעני לי של מי זה!״ הוא צעק ״לא יודעת!״ שיחשוב שאני זונה, רק שלא יפטר את ג׳יימס, ושיעזוב אותי כבר! ״את לא יודעת של מי זה?״ הוא שאל מופתע ״כן אין לי מושג של מי זה״ אמרתי מושכת בכתפיי ובאה לשבת במקומי אך מייסון תפס בידי ונשק לשפתיי, פאק,שוב?
אבל הפעם זה משהו אחר, הוא העמיק את הנשיקה ואני זרמתי איתה.
הנשיקה הפכה לסוהרת בשניות, פאק הבן אדם הזה יודע לנשק...
הדלת נפתחה בבום ״בייב!!״ מישהי צעקה לו(?)
הוא התנתק ממני והסתכל עלייה בעצבים ״פאק למה עכשיו?״ הוא שאל ונאנח בעצבים ״יש איזה שהיא עבודה....שלא הצלחתי להבין..תעזור לי?״ היא שאלה, אז יש לו חברה אה? אני עוד אחת מהן?
״אני בא״ הוא אמר ונאנח שוב פעם.