תסמונת שטוקהולם

- פרק 3 -

סיימנו לאכול במסעדת פסטות מעולה בהחלט, אני ומיה התענגנו על כל ביס, אני הזמנתי רביולי גבינות ברוטב חמאה ומיה פסטה פנה ברוטב לימוני.
״שנזמין מונית למועדון?״ מיה שואלת אותי
״תתני לי רגע לבדוק בגוגל מפות,אולי המקום קרוב״ אני בודקת והמועדון אכן 5 דקות הליכה מאיתנו ולמרות שאנחנו על עקבים שתינו מסכימות לעשות את ההליכה הזו.

ככל שאנחנו מתקרבות למועדון הלב שלי הולם בחוזקה יותר ויותר, בכמה שעות שאני כאן יצא לי לראות כמה וכמה איטלקים מדהימים באמת נראים כמו אלים יווניים, ואני מרגישה שבמועדון יהיו כאלו בכמויות.
אנחנו מגיעות למקום, והמועדון נראה עצום
אבטחה כבדה עומדת בשער, כשלוש מאבטחים ענקיים ועצומים ועוד שניים שעומדים בצדדים.
המועדון נראה יוקרתי ואני שמחה שהתלבשנו בקלאס
אני לבשתי חצאית פייטים כסופה ומעט סגולה מחוך תחרה שחור בלייזר מעל ומגף ארוך שחור, הצבע השחור מתאים לי בגלל שערי השחור הארוך.
מיה לבשה שמלת מיני אדומה ועקב.
״יו מה זה המקום הזה״ מיה אומרת בהתלהבות
״אני יודעתתתת, שנסיים את הטיול הזה אנטונלה הולכת לקבל ממני טיפ טוב״ אני אומרת גם כן בהתלהבות
אנחנו נעמדות בתור לסלקציה ומחכות בסבלנות.
לפתע נעצר רכב ב.מ.וו שחור, נראה חדש, מתוך הרכב יוצאים שלושה בחורים, אחד עם חליפה, אחד בג'ינס וחולצה ממותגת והשלישי הכי בולט עם מכופתרת שחורה מכנס אלגנט ומוקסינים.
הוא נראה אכזרי.
יש לו עיניים כחולות אפורות בהירות, הוא לפחות 1.95,  שיער ראשו מגולח ואני חושבת שהבחנתי גם בצלקת על עינו הימנית
רגע.. צלקת.. לא יכול להיות..

הוא כנראה הבחין שאני מסתכלת עליו כי הוא הביט בי במבט נוקב
ואני ישר הורדתי את מבטי.
הוא ניגש לכניסה של המועדון עוקף את כולם הסלקטור נעמד מכסאו ואני שומעת אותו קורא לו בשמו ״אנטוניו״ ולוחץ לו את ידו
טוני לוחש לו משהו באוזן ומסתכל לכיווני וכך גם הסלקטור ולאחר מכן נכנס למועדון
מיה ששמה לב לזה הסתכלה עליי במבט מוזר
״אני יודעת כאילו שאין סיכוי אבל, יכול להיות שאת מכירה את החתיך ההורס שעכשיו נכנס?״ מיה שואלת בבלבול
״לא.. אני לא״ אני עונה ותוהה מה כל זה אמור להביע

הסלקטור לפתע מנופף בידו אלינו, ואנחנו מסתכלות אחת על השנייה בבלבול עד שמיה תפסה יוזמה ״בואי מרין״ היא תפסה את ידי ומשכה אותי אל הסלקטור.

הסלקטור מתחיל לדבר איתנו באיטלקית ומיה עוצרת אותו ״only English" (רק אנגלית)
הסלקטור מקמט את מצחו וקורא לאחד המאבטחים , מסביר לו משהו והמאבטח מפרש לנו
״הוזמנתן להכנס למתחם הוי איי פי של המועדון, במידה ותסכימו לא תצטרכו לשלם על הכניסה ועל שום הוצאה במועדון״
״על ידי מי הוזמנו?״ מיה שואלת
״על ידי טוני לוצזה, הבעלים של המועדון״ תחושת חום עולה בחזי ואני מאדימה ״מיה עזבי לא נכנס״ אני אומרת לה
״למה??״ מיה מסתכלת עליי בבלבול
״הוא ראש מאפיה מיה, ראש המאפיה הכי מסוכן באיטליה״ אני מנסה להגיד לה בלחש
״אם זה הבחור החתיך ממקודם אז באמת שאין לי בעיה מבחינתי שיהיה פבלו אסקובר״ מיה אומרת בשעשוע והמאבטח מעקם את מצחו למשמע השם של פבלו 
״מרין באמת שאין לי כח ללכת לחפש עוד מועדון, אם את כל כך מתעקשת אז לא נלך לוי איי פי אבל אני לא מוותרת לך על להכנס לכאן, זה נראה מקום מדהים׳׳ מיה אומרת לי ואני משתכנעת
״תמסור לטוני שאנחנו מודות לו על ההזמנה אבל אנחנו לא מעוניינות״ מיה אומרת למאבטח והמאבטח מפרש זאת לסלקטור.
מיד הבעתו של הסלקטור הפכה למודאגת והוא החל לדבר בצורה מאוד לחוצה למאבטח באיטלקית , הוא התקשר למישהו וסימן לנו עם האצבע להמתין בצד.
לאחר שניתק את השיחה הוא אמר משהו למאבטח והמאבטח פנה אלינו
״זה או שתכנסו למתחם הוי איי פי או שלא תוכלו להכנס לאף מועדון הערב כי כולם שייכים לאנטוניו״ מיה מעקמת פרצוף ובאה להתווכח איתו אבל אני ששונאת ויכוחים פשוט מושכת בידה ולוקחת אותה לצד
״מיה בואי פשוט נוותר ונלך״ אני אומרת לה בייאוש
״לא! אנחנו לא קרענו את התחת בעבודה בחצי שנה האחרונה בשביל שלא נוכל לבלות במועדון בגלל איזה פוץ שהחליט שהוא יכול להחליט עלינו! אנחנו נכנסות לשם ואני הולכת להראות לו מה זה!״
בחשש מאוד גדול אני נכנעת למיה, אני יודעת שאין על מה להתווכח ,יש בה קסם שעובד על כל גבר, אני בטוחה שהיא תצליח לטפל בתקלה עם טוני וכל זה יתגלה כאי הבנה אחת גדולה..