אנחנו מגיעים לאחוזה, טוני יוצא מהרכב ואני מיד אחריו
״לפני שאת נכנסת בעצבים לבית..״ טוני לא מספיק להגיד ואני דוחפת אותו ״סתום תפה יא חתיכת זבל״
״את בוחנת את הסבלנות שלי דולצ'ה״ אני שומעת אותו אומר מאחוריי בזמן שאני מתקדמת לבית.
אני פותחת את הדלתות בעצבים ונכנסת בסערה לבית, אני עולה במדרגות במהירות ושומעת את צעדיו של טוני אחריי
״תעצרי! לעזאזל״
אני נכנסת בזריזות לחדר שלי וטורקת את הדלת בעצבים, טוני פותח אותה מיד אחרי זה
״מרין את חייבת להפסיק להתנהג כמו ילדה קטנה״ הוא מכוון עליי באצבעו ונראה עצבני בטירוף
אני מתנהגת כמו ילדה קטנה הא
אני אראה לו מה זה ילדה קטנה
אני תופסת את הכריות שמונחות על המיטה ומתחילה לזרוק לעברו
״תעוף לי מהחיים יא חתיכת חרא!!״ אני צורחת
טוני מתחמק מהכריות מה שמעצבן אותי עוד יותר ומתקרב אליי , אני מחפשת בעיניי משהו אחר לזרוק עליו וקולטת בצד שרפרף, אני רצה לשם ותופסת בידיי את השרפרף
״שלא תעזי״ הוא אומר
״אם אתה מתקרב עוד צעד אחד קטן אליי, אני מעיפה את זה עלייך״ אני מזהירה אותו
״מרין תתנהגי בהגיון, בואי נדבר אני אסביר לך הכל״
״אני לא רוצה לשמוע אותך!!! תעוף מפה!״ אני צורחת
״מרין תהיי בשקט כולם יכולים לשמוע אותנו״ טוני אומר בלחש
״זה לא מעניין אותי! שכולם ידעו שאתה אפס!״ אני צועקת ומנסה להסדיר את נשימותיי, השרפרף עדיין בידיי ״למה היה לך כל כך חשוב לשאול אותי מה אני מרגישה אלייך אתמול? למה תמרנת אותי ככה אה?״
דמעות נקוות בעיניי ואני מנסה להחזיק אותן שלא יפרצו
״מרין תרגעי בבקשה, תני לי להסביר״ טוני נראה מודאג
״לא! לא! חשבת שתגרום לי להתאהב בך אחרי כל החרא שגרמת לי! ואז תוכל לשחק בי, כי אני בכיס הקטן שלך?!״
טוני מתקדם אליי עוד צעד
״אני אמרתי לך לא להתקרב!!!״ אני צועקת כמו משוגעת
״מרין תורידי את השרפרף המזויין״ טוני מתחיל להתעצבן חזרה
הוא מתקרב אליי עוד צעד ואני מעיפה עליו את השרפרף
השרפרף פוגע ברגלו ועיניו של טוני נעצמות בכאב, הוא מעוות את פניו אבל לא מגיב
אני מנסה לחשוב מה לעשות עכשיו, לאן לברוח, זה נראה שהצלחתי לעצבן אותו, הוא נראה מאוד מסוכן עכשיו
הוא ניגש אליי באיטיות ואני הולכת אחורה עם כל צעד שלו לעברי
עד שאני מתנגשת בקיר והוא מחייך חיוך מרושע
הוא נצמד אליי ושם את ידיו על הקיר כשאני בינהם כולא אותי.
״מה תעשי עכשיו?״ הוא שואל בחיוך זדוני
אני מסתכלת עליו זועמת, פאקינג רותחת, מנסה לדחוף אותו אך לא מצליחה
טוני מצמיד אותי עוד יותר לקיר ומניח את ידיו על מותניי
אני מרגישה את גופי מגיב למגעו ואני לא אוהבת את זה שהוא משפיע עליי כך
״תעוף ממני״ אני אומרת חרישית
״לעולם לא״ הוא מתקרב עם פניו לפניי
״אני מקווה שאתה לא חושב לנסות לנשק אותי עכשיו נכון?״ אני אומרת בגיחוך
טוני תופס את פניי ומקריב את שפתיי לשפתיו
״זה בדיוק מה שאני עומד לעשות״ הוא אומר לתוך שפתיי ומצמיד את שלו לשלי.
YOU ARE READING
תסמונת שטוקהולם
Romance״תנשק אותי״ אני מתחננת אליו ״ איפה?״ טוני מחייך חיוך ערמומי ״בפה״ אני אומרת ומנסה למשוך אותו אליי ״לא, אני אנשק אותך קודם במקום אחר״ אני מרגישה את איברי נרטב מהמילים שלו טוני תופס את ידיי ומקבע אותן לצדדים, ובאותו הרגע יורד אל בין רגליי לנקודה הר...
