תסמונת שטוקהולם

- פרק 4 -

אנחנו נכנסות לתוך המועדון והמאבטח אחרינו, הוא ענק, כמות האנשים פה בלתי נתפסת! אני תופסת את מיה עם פה פתוח בוחנת את המועדון מכל צד ומסתכלת עליי בתדהמה ״וואו!!״ שתינו אמרנו יחדיו
המאבטח מכוון אותנו למעלית ואומר לנו ללחוץ על הקומה השלישית, הוא הולך והמעלית נסגרת
תחושת בחילה עולה בגרוני ״מיה אולי לא נעלה? פשוט נלחץ חזרה על קומת הקרקע?״ אני אומרת בחשש
״זה בדיוק מה שנעשה׳״ מיה חייכה בחיוך שטני וכך עשתה
הרגשתי הקלה, אני לא מעוניינת להתקל במאפיונר הזה אני באמת לא יודעת מה הוא רוצה מאיתנו, סך הכל הגענו לנופש, לבלות.
ירדנו לקומה שלנו ונכנסו לתוך המועדון, מיה איתרה בר קרוב ותפסה בידי
בזהירות דשדשנו אל עבר הבר נתקעות בעשרות אנשים, המוזיקה הייתה טובה ונכנסתי לאווירה
התיישבנו על כסאות הבר והזמנתי לי ולמיה 2 כוסות וודקה עם חמוציות
במהרה קיבלנו והתחלנו לשתות
״טוב מרין אם את לא תהיי שיכורה כמו בנשף סיום שלנו אפשר לזרוק את כל הנופש הזה לפח״ מיה אומרת בשעשוע מדרבנת אותי לשתות בקצב מהיר יותר ואני מהנהנת ולוקחת לגימות גדולות יותר
לאחר שסיימנו את הכוס אנחנו מזמינות שאט של טקילה ואז עוד 2 כוסות וודקה
מיה מתחילה לרקוד ואני שמרגישה כבר שיכורה מצטרפת אליה
בדר״כ אני מאוד ביישנית, אבל הוודקה עושה את מה שהיא עושה..

לפתע אני רואה את המאבטח בכניסה ניגש למיה, הלב שלי התחיל להלום מהר, מיה לעומת זאת נראתה נונשלנטית לחלוטין
הוא לחש לה משהו באוזנה ותפס את ידי ואת ידה
״היי מה אתה עושה חתיכת שמוק???״ מיה ניסתה לדחוף אותו
״אני לא ממליץ לך להתנהג ככה באלימות, במיוחד לא כלפיי מאבטח״ הוא אומר בשיניים חשוקות
״מיה דיי בואי פשוט נעוף מכאן״ אני מנסה להרגיע אותה
״לעוף מכאן? הו לא אתן לא הולכות לעוף מכאן, אתן הולכות לעוף לקומה השלישית״ המאבטח אומר בגיחוך
גורר אותנו למעלית ונכנס יחד איתנו.
״תשחרר אותנו!!״ מיה משתוללת ומנסה לנער את היד שלה משל המאבטח, אך הוא מצידו כמו קיר בטון.
אנחנו מגיעות לקומה ואני מרגישה שאני רוצה לבכות, אני ממש מפחדת מטוני.
המאבטח לוקח אותנו לבפנים, גם פה יש הרבה אנשים אבל המוזיקה שונה והאווירה הרבה יותר דיסקרטית..
חשפניות רוקדות על עמודים ועל גברים, שטרות זרוקים על הרצפה
ונשים שעל פניו נראות קלאסיות אך מתנהגות בצורה זנותית נמרחות שם על גברים. אחת מאותן נשים הסתכלה על מיה בצורה מתנשאת ומיה לא היססה להחזיר במבט נוקב משלה. זה שעשע אותי כמה שהיא אף פעם לא סופרת אף אחד ולרגע אחד המחשבות שלי נדדו למקום אחר
ואז הגענו לטוני.
אני רואה אותו עם שני חבריו ממקודם ,יושב עם רגליים פתוחות לרווחה, יד אחת על משענת הספה ויד אחת על רגלו ואיזו בלונדינית רוקדת לו ריקוד אירוטי.
המאבטח משאיר אותנו שם וטוני שם לב אלינו במהירות, וכך גם חבריו
כל העיניים נעוצות עלינו ואני לא אוהבת את זה, גם של הבנות שהיו שם.
טוני מסמן לי עם האצבע להתקרב אך אני מקובעת למקומי ולא זזה
״מיה אני מפחדת״ אני לוחשת לה
מיה ראתה שהחוורתי והחליטה לצאת להגנתי
״היי אתה, טוני, מה אתה רוצה מאיתנו?״ היא אומרת בצורה מאיימת
טוני מביט בשעשוע על מיה ״אמריקאיות?״ הוא שואל במבטא איטלקי כבד, הקול שלו מאוד נמוך ומפחיד, אם נחש יכל לדבר כך הקול שלו היה נשמע
״לא ישראליות, מה אתה רוצה מאיתנו?״ מיה עונה בחוסר סבלנות
״ישראל? ישראל זה טוב״ טוני אומר בחיוך נחשי ״שמעתי הרבה על היופי הישראלי,אתן מאמתות את המידע הזה״
״אוקיי, גררת אותנו לפה בשביל להגיד לנו את זה?״ מיה שואלת
״קודם כל תגידי לחברה הקטנה שלך שתפסיק להיות ביישנית כזאת, אני לא נושך, אחרי זה נדבר על למה אתן פה״ הוא מצביע עליי עם אצבעו בצורה מזלזלת
אני בולעת את הרוק שלי ולא מצליחה לפתוח את פי, רק מסתכלת על מיה מחכה שתדבר במקומי
מיה תופסת יוזמה ״אנחנו הולכות״ היא אומרת ומושכת בידי
אנחנו מתקדמות לכיוון היציאה וידיים כבדות מונחות עלינו לפתע, זה החבר של טוני עם החליפה ״לאן אתן חושבות שאתן הולכות?״
הוא תופס אותי ומניח על כתפו ואת מיה הוא גורר בידו
״עזובבב אותה זבל!!!״ מיה צועקת ומנסה להכות אותו
ואני צועקת ומתחננת שיוריד אותי
הבחור מוריד אותי ליד טוני ואני נופלת על רגליי ממש בין רגליו
את מיה הוא מושך לתחילת החדר ואומר לה לסתום
אני רועדת ובוכה ״מ..מה מה אתה רוצה מאיתנו?״ אני שואלת ברעד ולא מסתכלת על פניו המרושעות
טוני תופס בסנטרי וגורם לי להסתכל עליו
״איך קוראים לך?״ הוא שואל
אני מביטה בפניו היפייפיות והרעות, ומרגישה מהופנטת, עיניו כחולות בהירות והצלקת שאנטונלה דיברה עליה בהחלט רק משפרת את מראו
״מ..מרין..״ אני עונה בלחש
״מרין...״ טוני לוחש כמוני ונושך את שפתו התחתונה
״יש לך משפחה בארץ מרין?״ הוא שואל
״ל..לא , למה?״ אני מנסה להבין לאן הוא חותר
״כי אני רוצה להעניק אותך במתנה לחבר קרוב, את בדיוק הטעם שלו, ואם הוא יבצע משימה בשבילי את תהיי המתנה״ הוא אומר בחיוך
״מה?? לאא! תעזוב אותי״ אני מזיזה את פניי מידו ומנסה להתרומם אך הוא מרתק אותי לרצפה
״אל תדאגי, הוא בחור טוב, מבוסס, והוא ידאג לך ולחברה שלך, לא נפריד בינכם, גם לה נכיר מישהו טוב״ הוא אומר ואני מחכה שמישהו יצא ויגיד שזה בדיחה
״זה לא יקרה!!! אתה לא יכול להחליט עלינו ואנחנו ממש לא נשארות פה! תעזוב אותי!״ אני צועקת ומתפרצת
טוני מתחיל לצחוק צחוק חלוש
״את תשארי אצלי עד הרגע שהמשימה שלו תתבצע, ואחרי זה את שלו דולצ׳ה״ הוא מלטף את לחיי ומסמן לבחור עם החליפה לבוא אלינו
הוא אומר לו משהו באיטלקית והבחור מהנהן
מיה מסתכלת עליי בחוסר הבנה, ״מה הוא אמר לך?״ היא שואלת בלי קול
״אחר כך״ אני עונה לה גם בלי קול
המאבטח גורר אותנו לאותה ב.מ.וו שראינו בתחילת הערב
מיה משתוללת וצועקת לו שיעזובו אותנו ואני יחד איתה
הוא מכניס אותנו בכח לאוטו ולוקח אותנו לוילה ענקית מרוחקת מכל
הבית הכי גדול שראיתי בחיי...