תסמונת שטוקהולם

-פרק 13-

טוני יצא מחדרו לדבר בטלפון ונשארתי עם לוסיו העוזר של הדוקטור לבד, הוא נראה בחור בשנות ה30 לחייו, עיניים חומות, גומה עמוקה בלחי שמאל, בחור נאה.
אני מסתכלת עליו בזמן שהוא מתעסק באינפוזיה שלי ולפתע הוא מכוון את מבטו אליי
״מרין נכון?״ הוא שואל, ואני מהנהנת כהסכמה
״למה עשית את זה לעצמך?״ הוא שואל ומצביע על ידי
״זה לא משנה..״ אני עונה ומשפילה את עיניי
״יכול להיות שלא את עשית את זה? ומישהו אחר עשה לך?״ הוא שואל כשגבתו מורמת בחשדנות
״מה?״ אני שואלת ומצמצמת את עיניי
״אני יודע מי זה אנטוניו, הוא אדם אכזר, הוא הרג המון אנשים ו..״ דלת שנפתחה קטעה את לוסיו והוא התרחק ממני מעט ואני נותרתי מסוקרנת ממה שיש ללוסיו להגיד
״אחותי איך את?״ מיה שואלת מתיישבת לידי ומחבקת אותי
״יותר טוב, לוסיו דואג לי כאן״ אני מחייכת אליו ושמה לב איך עיניו מתבייתות על מיה
״מתי מורידים לה את הדבר הזה?״ מיה פונה ללוסיו
״א..אני התכוונתי להוריד כבר עכשיו״ הוא מגמגם ואני מתפלאת, הוא מוריד את המבט ממנה וניגש אליי, מוציא את הפלסטר והמחט מידי.
״אם את מרגישה סחרחורות,חום, בחילות או הקאות ב24 שעות הקרובות תעדכני את הדוקטור״ לוסיו אומר לי
״בסדר, תודה לך״ אני מחייכת והוא רק מהנהן באדישות אוסף את חפציו ויוצא מן החדר.
״אוקיי עכשיו כשאנחנו לבד.. אני יכולה להודיע לך חגיגית שאני מאוד שמחה שלא הצלחת להרוג את עצמך כי אני הולכת להרוג אותך! מה חשבת לעצמך מרין?!״ מיה מתחרפנת
״אין לי כוח או רצון לדבר על זה עכשיו מיה, בואי נדבר על זה אחרכך״ אני לא יודעת איך לספר לה את כל מה שעברתי בשעות האחרונות.
״אוקיי אז אני רוצה רק שתבטיחי לי שזה לא יקרה יותר! או שאני לא זזה ממך מטר״ מיה תופסת את כף ידי
״אני מבטיחה אחותי״ אני עונה לה נותנת לה חיוך קטן
״בסדר, תלכי לנוח קצת ואני אגיע לראות מה קורה איתך מאוחר יותר״
מיה מנשקת אותי בלחי ויוצאת.
אני מסתובבת לצד הפנימי בספה הלא נוחה הזו ועוצמת את עיניי, ולאט לאט נרדמת.

אני פוקחת את עיניי ומרגישה את ראשי כואב, אני מנסה להבין איפה אני ורואה שאני על מיטה, על המיטה של טוני, הוא לא לידי.
הוא העביר אותי למיטה? איפה הוא? אני מסתכלת לכיוון הספה ורואה גוש בשר ארוך שוכב שם, עיניו עצומות והוא נראה שליו.
זה מפליא אותי שהוא לא שוכב כאן לידי אלא מכבד את המרחב הפרטי שלי, משהו שהבנתי בימים האחרונים שאני לא יכולה לצפות ממנו
ידי עדיין כואבת אבל הרבה פחות.
אני מביטה בפניו השלוות של טוני עוד קצת, הוא נראה כמו ילד קטן ככה
ילד קטן ומתוק, שככל הנראה גדל למציאות שחינכה אותו להיות אכזר.

הבטן שלי משמיעה רעשים ולפתע נופל לי האסימון שלא אכלתי כל היום, אני מחליטה ללכת למטבח ולהביא לעצמי משהו לאכול.
ברגע שאני קמה מהמיטה ופותחת את הדלת אני שומעת קול ישנוני
״דולצ׳ה? הכל בסדר?״ טוני התעורר
״כן, אני יוצאת להביא לי משהו לאכול, להביא לך גם?״ אני עונה בלחש
״לא, חכי אל תלכי לבד, אני אצטרף אלייך״ הוא אומר ומתרומם מהספה
״לא צריך, אני אסתדר תחזור לישון״ אני אומרת לו
״אם תיפלי או משהו יקרה לך? אני לא אתן לך ללכת לבד אני בא איתך״ טוני אומר ומתקרב אליי.
הוא הרבה יותר גבוה ממני, אני אוהבת את זה, אני מרגישה את חום הגוף שלו בגלל שהוא נעמד כל כך קרוב אליי.
טוני מסובב אותי כך שאעמוד מולו ותופס את פניי בשתי ידיו
״את בסדר תינוקת?״ הוא שואל ומצמצם את עיניו, מנסה להבין את הבעת פניי, הלב שלי נמס מכך שהוא קורה לי תינוקת, אבל אני צריכה להיות חזקה מולו, הוא החוטף שלי, הוא אנס אותי, הוא הכה אותי, אני לא יכולה להתרגש ממנו, אני צריכה לשנוא אותו!
דמעות נקוות בעיניי ואני עוצמת אותן, משעינה את ראשי על כף ידו
״כן.. כן אני בסדר״ אני עונה לו
ידיו משתחררות מפני והוא מניח אותן על מותניי וברגע אחד מרים אותי
״טוני! מה אתה עושה?!״ אני צועקת בבהלה
הוא מצמיד אותי לגופו כך שפניי יהיו מול פניו ואני עוטפת את רגליי סביב מותניו
״אני כל כך מצטער מרין, אני לא יודע מה נכנס בי שעשיתי לך את מה שעשיתי, אני לא יודע למה אני מתנהג ככה, יש לי המון שדים מהעבר שגורמים לי להתנהג ככה ואני לא יכול לשלוט בעצמי״ הוא מתחיל להסביר ועיניו מתמלאות דמעות גם כן
אני מרגישה רחמים כלפיו, אם היה גודל למשפחה אחרת למשפחה טובה ולא למשפחת מאפיונרים יכול להיות שהיה גודל להיות אדם נורמאלי
זה נראה שהוא סובל מהתנהגותו
״אני מבטיח לך שאני לעולם לא אפגע בך בצורה הזו יותר״ הוא ממשיך
אני מחבקת את צווארו ומניחה את ראשי על כתפו
״אם אתה לא רוצה לפגוע בי יותר, תצטרך לשחרר אותי״ אני אומרת חלושות
טוני זז אחורה בזמן שאני עליו, הוא מסתובב לכיוון המיטה ומוריד אותי עליה, אני מסתכלת עליו בבלבול
הוא משכיב אותי בנגיעה אחת ונשכב מעליי כך שכל גופו מכסה את גופי
וידיו מחזיקות אותו מעליי
״טוני מה אתה עושה?״
״מרין את שלי, את שייכת לי, אני קשרתי אותך אליי בדם״ הוא אומר בזמן שהוא מצמיד את מצחו למצחי
״אני לא אוותר עלייך, אני לא אשחרר אותך, אני אגרום לך להתאהב בי, אני ארכוש את האמון שלך בי, עד שאת בעצמך,לא תרצי ללכת מכאן״
טוני אומר ומתקרב עם שפתיו לפי, הוא מעביר את שפתיו על שפתיי בעדינות כך שאני בקושי מרגישה אותך וכל גופי מתמלא בזרמים חשמליים, הוא עובר לצווארי ומשאיר שם נשיקות קטנות ועדינות כמעט בלתי מורגשות ולאחר מכן עובר אל מאחוריי אוזניי
״טוניי״ אני גונחת
״כן.. אני אוהב לשמוע את השם שלי יוצא מהשפתיים האלו״ טוני מנשק ומלקק את אוזניי ואני מרגישה חום מצטבר בין רגליי.
״ועכשיו אני רוצה להרגיע אותך קצת אחרי כל היום הקשה שעברת״ הוא אומר אל תוך אוזניי ומתרומם ממני, הוא מוריד את מכנסיי ותחתוניי בתנועה אחת ובמהירות מיומנת
״לא.. טוני..״ אני מספיקה להגיד לפני שראשו יורד אל בטני
״תרגעי דולצ׳ה, תסמכי עליי״ טוני אומר ומתחיל לנשק את בטני התחתונה נשיקות רטובות וארוכות
״אההה״ אני גונחת ומיד סותמת את פי, אני מרגישה את חיוכו של טוני וכועסת על עצמי. טוני עובר אל יריכיי, הוא מנשק ומלקק באיטיות מרושעת את פנים הירך השמאלי שלי וכך עושה גם בימנית
אני מרגישה שאני לא יכולה לחכות יותר וחייבת אותו, אני שולחת את ידי לכתפו והוא מרים את ראשו אליי
״תנשק אותי״ אני אומרת לו מייגעת
״ איפה?״ טוני מחייך חיוך ערמומי
״בפה״ אני אומרת ומנסה למשוך אותו אליי
״לא, אני אנשק אותך קודם במקום אחר״ אני מרגישה את איברי נרטב מהמילים שלו
טוני תופס את ידיי ומקבע אותן , ובאותו הרגע יורד אל בין רגליי
לנקודה הרגישה ביותר שלי
אנחות עונג יוצאת מפי כשהוא מעביר את לשונו מעלה ומטה על הדגדגן שלי ״טוניייי.. תעצור..״ אני אומרת לו באיטיות מייגעת מנסה להאחז בטיפת ההגיון האחרונה שנשארה לי
ונראה שמילותיי רק ממריצות אותו, הוא מתחיל למצוץ את הדגדגן שלי ואני מרגישה שאני מתחרפנת זו התחושה הנפלאה ביותר שהרגשתי, לא ידעתי שהגוף שלי יכול להביא אותי לעונג הזה,או שיותר נכון טוני.
כל הכעסים התפוגגו, כל הכאבים עברו, ואני מרגישה שאני נמצאת עכשיו במקום הנכון לי, במיטה של האדם האכזרי ביותר באיטליה כשראשו בין רגליי.
״איזה טעם יש לך דולצ׳ה שלי, כמו סוכריה שאני לא רוצה שתגמר לעולם״ טוני אומר לי בקול נמוך שגורם לי להבין שאני לא עומדת בזה יותר אני מרגישה שאני עומדת לגמור.
״טוני אני .. אני..״ אני מנסה להרכיב משפט אך ללא הצלחה
״לא לגמור קטנה שלי, תתאפקי עוד קצת״ הוא אומר וממשיך ללקק אותי, ולאסוף עם לשונו כל טיפת מיץ שיוצאת ממני
אני רוצה אותו , אני רוצה אותו בתוכי עכשיו, כמו שלא רציתי דבר מעולם. אמנם אני יודעת שאצטער על זה אחר כך, אבל כרגע זה הדבר היחיד שאני מסוגלת לחשוב עליו
״אני צריכה אותך״ אני אומרת לו בין גניחותיי
טוני מנתק את שפתיו מאיברי ״מה?״ הוא שואל
״אני צריכה אותך טוני״ אני אומרת בבושה
טוני מתרומם מעט ומתקרב אל פניי
אנקה יוצאת מפי מכך שעצר את מעשיו
״תגידי בדיוק מה את צריכה דולצ׳ה״ הוא אומר בלחש מצמרר ומתחיל לנשק את צווארי
״שתעשה מה שעשית פעם קודמת״ אני מתביישת להגיד את זה ישירות
״מה למשל? את זה?״ טוני שואל ומוריד את מכנסיו, מוציא את איברו מתחתוניו שעומד מוכן ומזומן בעבורי ומתחיל לשפשף בנקודת הרגישה שלי
״לזה התכוונת? מרין..״ גניחה קטנה יוצאת מפיו
״אני צריכה את כולך טוני, בבקשה״ אני אומרת תוך כדי שהוא ממשיך לשפשף
״תגידי בדיוק מה את צריכה״ הוא ממשיך להתעקש
״אותך, בתוכי״ אני אומרת ולא מחכה יותר מדי זמן, אני מקמרת את גבי כך שלטוני תהיה גישה יותר נוחה לתוכי
טוני ממקם את איברו מתחת לחור שלי
״את בטוחה בזה דולצ׳ה?״ הוא מוודא
״כן, אני צריכה את זה!״ אני אומרת בקול מתחנן
באותו הרגע הוא מצמיד את שפתיו לשלי, מסובב את לשונו עם לשוני
ומחדיר את הזין שלו לחור שלי
אנקת כאב יצאה מפי תוך כדי שאני מנשקת אותו
טוני מכניס ומוציא את הזין שלו באיטיות אכזרית ואני מרגישה שאני עומדת להתחרפן מזה
״אחחח דולצ׳ה, הכוס שלך כל כך צר...״ טוני אומר לתוך פי ואני גונחת למשמע דבריו
״החום גוף שלך, אני צריך אותך קרובה יותר אליי״
אני מרגישה גם כן את הצורך להרגיש אותו קרוב יותר אליי אז אני משלבת את רגליי סביב מותניו ואת ידיי סביב צווארו
״כן ילדה טובה, בדיוק ככה״ הוא ממשיך לנוע באטיות
טוני שולח את ידו לדגדגן שלי ומתחיל לעסות אותו
אני מנסה להתנועע עליו מהר יותר אבל הוא לא מאפשר לי
״לאט לאט, אני רוצה להתענג על הרגע הזה״ טוני מגחך
״אני צריכה ממך עוד..״ אני עונה ומגלגלת את עיניי, מרגישה שאני עומדת להתפרץ כמו הר געש בכל רגע ורגע
טוני מתחיל להגביר את המהירות שלו גם בעיסוי וגם בחדירות ואני מאבדת את זה
״טוני אני.. אני ..״
״אני מסכים לך קטנה שלי, תגמרי לי על הזין״ הוא אומר ומגביר עוד יותר את תנועותיו ובאותו הרגע אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על גופי, רואה כוכבים ״תסתכלי לי בעיניים דולצ'ה״
אני עושה את מה שהוא ביקש ומביטה בעיניו היפות ״
אההה טוני״ אני גומרת והוא ביחד איתי.
אט אט תנועותיו מאיטות והוא יורד ממני.

הוא מכסה את שנינו בשמיכה ואני מניחה את ראשי על חזהו.
״אני היחיד שאי פעם יגע בגוף הזה דולצ׳ה, ורק אני אוכל לגרום לך להרגיש ככה, תזכרי את זה״ טוני אומר לתוך אוזני ומחבק אותי בחוזקה
ואני מתחילה להרגיש, שאולי המקום שלי הוא באמת בין ידיי האיש היפיפה והאכזרי הזה.