תסמונת שטוקהולם

- פרק 16 -

אנחנו נכנסים לסלון וטוני הולך לכיוון המטבח, אני לא יודעת מה לעשות ונשארת לעמוד דוממת
״מים?״ טוני חוזר עם שתי כוסות מים
אני מנידה בראשי לשלילה
״זה לא הצמיא אותך כל הבריחה המיותרת הזו ממני?״ הוא שואל בציניות
״תשתי את המים״ הוא מצווה עליי ומגיש את המים לידיי
אני מרימה את הכוס ושותה
טוני נגש לספה ומתיישב עליה, פותח לרווחה את רגליו ומניח יד אחת על רגלו
״בואי תשבי״ הוא אומר לי ומסמן לי להתיישב על רגלו
״לא״ אני עונה, חתיכת אפס
הוא מסתכל לצד ומגחך ואז מפנה את מבטו אליי ומלקק את שפתו התחתונה
״בסדר, אני מבין, אז אני אשאל אותך שאלה כזו.
את לא רוצה אותי מרין?״ טוני שואל בפרצוף אדיש ואני פוערת את עיניי
למשמע השאלה שלו.. לא הייתי מוכנה לזה.. אני לא רוצה אותו נכון? כל הרגשות שהרגשתי אליו זה נטו מבלבול, זה לא אמיתי, זה בגלל התסמונת ההיא שמיה סיפרה לי עליה..
״תעני, לתשובה שלך יהיה הרבה משקל״ הוא אומר בטון נמוך ומצמרר
״לא. אני לא רוצה אותך אנטוניו״ אני עונה בהחלטיות למרות שאני יודעת שזו לא האמת
טוני משליך את ראשו לאחור ומתחיל לצחוק צחוק מצמרר ואני לא מבינה את האנרגיות שלו.
״אוקיי, אוקיי״ הוא אומר ומרים את ידיו
״אז את אומרת לי פה בעצם, שאם בלה תכנס עכשיו בדלת הזו, ותלך איתי לחדר, זה לא ישנה לך? נכון? כי את לא רוצה אותי״
בלה. הכלבה אדומת השיער בלה. הוא לא יביא אותה לכאן, הוא השפיל אותה שלשום מולי ומול מיה, היא לא תתקרב לכאן
״נכון אתה צודק, זה לא ישנה לי כי כל מה שאני רוצה ממך זה שתחזיר אותי לבית שלי ותעזוב אותי בשקט״ אני עונה ומנסה להשאר אדישה ככל שאני יכולה למשמע השם שלה
טוני מתרומם מהספה וניגש אליי
אני לוקחת צעד אחד אחורה אך הוא נעמד מולי ונצמד אליי
״את בטוחה במה שאת אומרת? את לא מרגישה כלפיי כלום דולצ׳ה?״
הוא שואל תוך כדיי שהוא מביט בתוך עיניי ומזיז קבוצת שיערות סוררות מפניי
״אהמ״ אני מהנהנת ומרגישה את גופי מחושמל
״אז זה אומר שלא תתני לי לנשק את השפתיים היפות שלך בלילה האחרון שלנו יחד, נכון?״ טוני מעביר את אגודלו על שפתיי ובידו השנייה תופס את מותני.
בלילה האחרון שלנו? מה הכוונה? זה אומר שהוא משחרר אותי?
״ל..למה אתה מתכוון..״ אני מבולבלת
״היום את תצאי איתי למועדון הזה, אני צריך לסגור שם עסקה, ואז, את משוחררת, אני לא אחזיק בך עוד״ טוני אומר ומוביל אותנו אל הספה
אני מרגישה בחילה, כאב לב, למשמע הבשורות שלו
זהו? ככה הוא משחרר אותי? אני באמת לא אראה אותו יותר?
טוני מתיישב על הספה ומושך אותי אל רגליו כך שרגלי מונחות מצידי רגליו ואני יושבת עליו
הוא מחזיק חזק במותניים שלי ומקרקע את אגני עליו
״תתני לי את התענוג? לנשק אותך בפעם האחרונה?״ הוא שואל בזמן שהוא מעסה את המותניים שלי ומעביר את אצבעותיו על עמוד השדרה שלי
אני עוצמת את עיניי בכאב, ומנידה את ראשי לשלילה.
בעוד עיניי עצומות, אני מרגישה את פניו של טוני מול פניי
אפו נוגע באפי ושפתיו מרפרפות בעדינות על שפתיי
״כמה חבל.. שאני לא אזכה לטעום את הטעם שלך יותר״ טוני אומר כמעט בציניות ודמעה זולגת מעיניי, אני לא מאמינה שהוא אומר את זה
אני פותחת את עיניי וטוני שם לב לדמעתי, הוא מוחה את הדמעה הבודדה שלי ומשאיר את ידו ללטף את לחיי
״ששש.. אל תבכי.. את כל כך רוצה לצאת מכאן, לא לראות אותי יותר, את מקבלת את מה שאת רוצה.. למה את בוכה דולצ׳ה?״ הוא אומר בקול עדין וזה שובר אותי. אני מניחה את שתי ידיי על צווארו ומושכת אותו לחיבוק, אני מצמידה את רגליי לרגליו כדי להרגיש יותר קרובה אליו
טוני עושה כך גם ועוטף את מותניי בידיו ומחזיק אותי חזק, והבכי שלי לא עוצר..
אני בוכה בקול כמו תינוקת ומנסה להצמיד אותו אליי יותר ויותר
טוני טובע את אפו בשקע צווארי ולוקח נשימה עמוקה
״אני אתגעגע לריח שלך, תינוקת שלי״ הוא אומר וקולו נשבר, מה שגורם לחזה שלי לכאוב.
הוא מרים אותי מהספה בזמן שאני בין ידיו, ועולה במעלה המדרגות
אני לא מצליחה להרגיע את הבכי שלי ואני מרגישה את גופו מעט רועד ואת כתפי נרטבת, גם הוא בוכה?
אני מחליטה לא לבדוק כי אני יודעת שאם אראה את זה סיכוי מאוד גבוה שאחליט להשאר, ואני יודעת שאני לא יכולה להשאר, אני לא יכולה להשאר עם רוצח, רוצח שרצח מישהו מול עיניי.
טוני מכניס אותנו לחדרו ולמיטתו הוא מוריד את נעליו וכך גם אני עושה
ואז הוא תופס את השמיכה ומכסה בה את שנינו
״בשעה 23:00 אנחנו צריכים להיות במועדון, זה אומר שיש לנו 4 שעות להיות לבד בפעם האחרונה, אני רוצה להעביר את השעות האלה איתך, אם תתני לי״
אני מהנהנת ומטפסת עליו ,מניחה את ראשי על החזה שלו ומחבקת אותו חזק חזק, הוא מחבק אותי חזרה ואני מרגישה שלווה, אמיתית.
״למה רצחת אותו טוני?״ אני מעזה לשאול מתפללת שזה לא יהרוס את הרגע האחרון שלנו
״את הנהג מונית?״ הוא שואל
״כן..״ אני עונה
טוני לוקח שאיפה עמוקה ומתחיל לדבר
״הנהג הזה עובד תחת המאפייה של גמבינו, המאפייה שאנחנו נלחמים נגדם, הם עוקבים אחרינו כל הזמן וגם היום עקבו אחרייך אחרי מיה ומרקו. ברגע שמרקו השאיר אתכן לבד הוא השאיר אתכן חשופות למוות.״ אני מוכת הלם ממה שהוא מספר לי כרגע, אני לא מאמינה
״כשהזמנתן נהג מונית כנראה שהוא שמע ולקח את ההזדמנות, הוא לא המונית שהזמנתן״ הוא ממשיך
״וכשהודעתן לו שאתן הולכות לתחנת משטרה כנראה שהוא החליט לחוס עליכן כי עדיף לו שהמשטרה תרדוף אותי, כי הם לא מצליחים להזיק לי״
אז הוא יודע על התחנת משטרה..
״אגב התחנה הזו שהלכתם אליה? היא בידיי משפחת גמבינו״ טוני אומר
״כשמרקו נותר לבד החיילים של משפחת גמבינו תפסו אותו ופירקו אותו במכות, למזלו הוא התקשר כמה דקות קודם לכן וסיפר לי שברחתן.
ברגע שהגעתי, אחד החיילים הוציא על מרקו נשק ורצה לירות בו״
״מההה״ נפלטת מפי צרחה
״כן.״ טוני ממשיך ״למזלי אני והמאבטח הצלחנו להשתלט עליהם והוצאנו את מרקו בריא ושלם, פתחנו את המצלמות של המרכז תשאלנו אנשים, והבנו שהנהג מונית בעצם הוא חייל שלהם, תפסנו אותו והוא סיפר לנו הכל, גם על זה שלקחתן ממנו את המספר, וכל מה שנותר הוא רק לחכות שתתקשרו״
אני לא יודעת מה להגיד, אני בהלם מכל האינפורמציה שטוני חלק איתי עכשיו.. אני חשבתי שהוא הרג אותו בגלל שהוא עזר לנו והסיע אותנו, אבל מסתבר שהנהג הנחמד כלל לא היה נחמד אלא נחש צפע.
״הוא תכנן להביא אתכם לידי ראש המאפייה שלו ולהוציא אתכן להורג דולצ׳ה, ומי שחושב אפילו על לפגוע בך יפגע בעצמו.״ טוני מסיים את דבריו ומחבק אותי חזק חזק
אני מתפרקת לתוך ידיו ובוכה
״אתה הצלת אותי טוני״ אני אומרת ושמה לב כי דמעות זולגות מעיניו
אני מנשקת כל דמעה ודמעה שלו ולבסוף מצמידה את שפתיי לשפתיו
אני מכניסה את לשוני לתוך פיו ומנשקת אותו, הוא נותן לזה לקרות ומנשק אותי בתאוותנות, הוא מתיישב על המיטה ולא מתנתק מהנשיקה
והוא מצמיד אותי אליו ומנשק אותי כמו חיית פרא שמתנפלת על בשר טרי
לשונו מתערבבת עם לשוני והוא תופס את פלחי הישבן שלי בשתי ידיו ומקריב אותי אל הזין שלו , הוא מתחיל להזיז את אגנו על האיבר שלי ואני גונחת
״טווווניייי..״
הוא הופך אותי כך שאני אשב עליו ואשען על גבו והוא מאחוריי
הוא מכניס את ידו מתחת לחולצתי וחופן את השד שלי ברעב
אני מתנתקת מהנשיקה ומנסה להוריד את החולצה והוא עוזר לי בזה ומוריד גם את שלו
הוא מוריד ממני את החזייה שלי ומתחיל לשחק עם פטמותיי, הוא צובט אותן ולאחר מכן מלטף כל הגוף שלי מתמלא בחום לא הגיוני וראשי נשען לאחור על כתפו
טוני מוריד את יד אחת מהחזה שלי ומעביר אותה מטה מטה על בטני עד שהוא מכניס את ידו לתחתונים שלי
״אההה.. טוני״ אני גונחת
הוא לא נוגע בנקודה הרגישה שלי אלא רק מסביב
אני מנסה להזיז את עצמי כך שאצבעו תגע בדיוק איפה שאני אוהבת
אך הוא מתחמק
״למהה.. ״ אני אומרת ונאנקת
״את צריכה להענש, היית ילדה רעה״ טוני אומר אל תוך אוזני
אז על זה הוא דיבר כשאמר שהוא יעניש אותי... פאק...
״לא.. אני צריכה את זה..״ אני מצליחה להגיד
״את תצטרכי להתחנן דולצ׳ה, וגם אז לא בטוח״
הוא אומר ומעביר כאילו בטעות את אצבעו על הדגדגן שלי למשך 3 שניות ואז מזיז את אצבעו משם
״בבקשההה... אני מתחננת טוני...״
אני מוכנה לעשות הכל בשביל שיגרום לי להרגיש את העונג הזה שרק הוא יודע להביא אותי אליו
״התכוונת לברוח ולוותר על זה נכון דולצ׳ה?״ הוא מתגרה בי
״אני לא אברח יותר...״ אני אומרת לו, כאילו שזה מה שגרם לי לשנות את ההחלטה, ולא זה שאני מטורפת עליו
״איך אני יכול לסמוך עלייך?״ טוני שואל ומניח שוב פעם את אצבעו על הדגדגן, מעסה קצת ואני מחליטה לענות רק בכדי שלא יזיז את אצבעו משם
״אתה יכול לסמוך, אני לא רוצה לעזוב אותך, המקום שלי כאן איתך״ אני משכנעת אותו ״פאקקק.. אל תפסיק אף פעם״ אני גונחת בהנאה
״מה את מרגישה אליי דולצ׳ה״ טוני אומר תוך כדי שהוא מעסה את הנקודה הרגישה שלי ומלקק את אוזני
״אני .. אני.. ״ אני לא רוצה להגיד לו את זה
מיה הצליחה להכנס לי לראש כשאמרה לי שרגשותיי לא אמיתיים וזו רק תסמונת, אני מחליטה להסיח את דעתו משאלתו ומתחילה להזיז את אגני על הזין שלו והוא גונח מעט
״פאק תמשיכי ככה״
״ילדה טובה״
טוני מחדיר אצבע אחת לחור שלי ואני גונחת בצעקה
״אחחח כמה את רטובה בשבילי ״ טוני מוציא את אצבעו ומכניס אותה לפיו ״אני מכור לטעם הזה״
״בבקשה, תחזיר את היד לשם״ אני מתבכיינת לו
טוני עושה לפי בקשתי ומכניס את ידו עמוק לתחתוני, ממשיך לעסות את הדגדגן שלי
״את לא ענית לי על השאלה דולצ׳ה״ טוני אומר בחוסר סבלנות
איזו שאלה לעזאזל, אני לא מצליחה לחשוב על כלום
״מה את מרגישה אליי?״ הוא שואל וחום נבנה בתוך מעמקי בטני, אני מתחילה להרגיש ניצוצות שמזכירים לי את התחושה המענגת בעולם
״תעני או שאני מפסיק״ הוא אומר ואני מייבבת למשמע דבריו
אני מסובבת את ראשי אליו ומדביקה לו נשיקה הוא מכניס את לשונו ואני נעה יחד עם תנועות ידו שנמצאת בתחתוניי, על הזין שלו שמתקשה מתחת לרגליי
טוני מזיז אותי מעט הצידה ומוריד בתנועה מהירה את מכנסיו ותחתוניו
והוא מוריד כך גם את המכנסיים והתחתונים שלי ומחזיר אותי לשבת עם הגב אליו
הוא מפשק את רגליי לרווחה ,תופס את הזין שלו בין ידיו ומעביר על הדגדגן שלי
״הווו טונייי״ אני מגלגלת את עיניי מרוב עונג
״שבי לי על הזין דולצ׳ה״ הוא מצווה עליי ואני עושה כפקודתו
אני מתרוממת מעט והוא ממקם את הזין שלו בין רגליי
אני מנסה להתיישב אך הוא לא נכנסת בקלות
״פאק מרוב שהכוס המתוק שלך קטן אני לא מצליח להכנס לתוכך״ טוני אומר ומושך בשיערי
״אני יודע איך לתקן את זה״ טוני אומר ובתנועה אחת מוריד אותי ומחדיר את הזין שלו לתוכי
צעקה יוצאת מגרוני, זה כאב לי, אבל כאב מענג
״מצטער בייב לא יכלתי להתאפק, אני אפצה על זה מיד״ הוא אומר וחוזר לעסות את הנקודה הרגישה שלי, אני מגלגלת את עיניי מעונג המגע שלו
אני מרגישה שאני עומדת לגמור, השילוב של הזין שלו בתוכי וידו בין רגלי ממוטטת אותי
״תגידי לי כבר מה את מרגישה דולצ׳ה״ טוני אומר ומתנשף בכבודות
טוני תופס את בטני בידו הפנויה ומרים אותי קדימה כך שאעמוד על ברכיי וגם הוא
״אני לא אתן לך לגמור עד שאת תגידי את זה״ הוא אומר וממשיך לחדור לתוכי ולעסות את הדגדגן שלי תוך כדי שהוא מצמיד אותי לגבו
הוא תופס את גרוני וזה רק משפר את ההרגשה
החדירות שלו מרגישות הרבה יותר עמוקות ומענגות עכשיו
״טוניי... אניי... אני עומדת לגמור....״ אני מצליחה להגיד ומרגישה על הקצה
״תגידי את זה או שאני פאקינג עוצר!״ טוני כבר יודע, הוא יודע מה אני מרגישה אחרת לא היה כל כך לוחץ עליי להגיד זאת.
ובאותו רגע, מסך שחור הופיע מול עיניי וכוכבים תלויים עליו, כל הגוף שלי רועד לרגע המיוחל, אני גומרת
״טוניייי, אני... אני אוהבת אותך!!!״ אני זועקת לשמיים באנחה וגומרת, דמעות יורדות מעיניי, אני התוודתי בפניו על משהו שלא הצלחתי להתוודות בפניי עצמי
״כן... כן דולצ׳ה, זה מה שרציתי לשמוע״ הוא גונח ומגביר את תנועותיו למהירות
״את שלי לפאקינג נצח״ הוא אומר בקולו הנמוך וגומר גם הוא, בפנים.

אני וטוני נשכבים עירומים במיטה אני עם גבי אליו בתנוחת כפית והוא מצמיד אותי לגופו, הוא משחק בשיערי ומלטף את גבי
אני מרגישה כל כך טוב עכשיו, שברגע אחד של תשוקה כל הבלבול הסתדר לי בראש, ועכשיו אני יודעת שזו לא תסמונת, ולא בלבולים, אני אוהבת את האדם הזה שאני שוכבת לצידו, למרות כל מה שעברנו כנראה שזהו הגורל שלנו, והיינו צריכים לעבור את כל זה על מנת להגיע לנקודה הזו.