תסמונת שטוקהולם

- פרק 9 -

*טריגר יחסים ללא הסכמה*
מיה מציעה להדליק חדשות, לבדוק אולי מדברים על כך שחטפו אותנו. לי לא הייתה משפחה, מלבד אחותי הגדולה שגרה כיום בקנדה, אימי ואבי נהרגו בתאונת דרכים. אחותי הציעה לי הרבה פעמים לעבור לגור איתה שם לאחר שהם נפטרו אבל אני לא הסכמתי לעזוב את ארצי. ומאז מיה היא המשפחה היחידה שלי.
למיה יש רק אבא, אמא שלה נפטרה כשמיה הייתה בת 5, היא בת יחידה והיא כל מה שיש לאביה. לכן כל התקוות שלנו תלויות באחותי ובאביה של מיה.

לאחר כ10 דקות אנחנו שומעות דפיקות בדלת. אני מסתכלת על מיה והיא עליי ״יכול להיות שזה אנטוניו?״ אני שואלת אותה והתרגשות מעטה עוברת בליבי. מיד אחרי אנחנו שומעות את קולו של מרקו ״מרין אפשר להכנס?״ הוא שואל, ומיה מנטרת ממטתי ופותחת לו את הדלת.
״היי, הכל בסדר?״ היא שואלת אותו ומחבקת את צווארו
״כן היה קצת בלאגן אבל עכשיו הכל הסתדר״ הוא עונה לה ומחבק אותה בחזרה
״מה קרה, למה היו צעקות?״ מיה שואלת אותו
״בלה וטוני התווכחו קצת..״ מרקו מוריד את ראשו
״כן אנחנו שמענו, אתה יכול להסביר אבל מה קרה?״ מיה לוחצת לדעת ואני מודה לה על זה כי משום מה זה מסקרן גם אותי, מאוד.
״בלה קצת התעצבנה על טוני על איך שהוא הגיב כשסאלי החמיא למרין.. היא צעקה ועשתה קצת בלאגן, אבל ברגע שטוני אמר לה לעוף לו מהבית היא שתקה ונרגעה, עכשיו הם בחדר שלו..״ מרקו אומר
הרגשתי מעין צביטה למשמע כך שהיא בחדרו אבל מהר מאוד התעשתי על עצמי. אני לא אמורה להרגיש את זה! הוא חטף אותי.
מרקו הצטרף אלינו והתיישב במיטה, הוא שם לנו ערוץ סרטים באנגלית וצפינו בו משהו כמו חצי שעה, מיה ומרקו בכל הזמן הזה שיחקו עם הידיים וצחקו אחד עם השני ואני לא הרגשתי עם זה בנוח.

״חברה, ברשותכם אני אלך להתקלח״ אני אומרת להם
״אבל המקלחת שקופה״ מיה עונה בתמימות לא מבינה את הרמיזה שאני רוצה להשאר לבד
״בואי נלך לחדר שלך ונחזור אחר כך״ מרקו מציע לה והיא נענת בהסכמה.
הם יוצאים מחדרי ואני מרגישה הקלה, אני רוצה לחזור לבית שלי ולא להשאר פה אפילו לדקה. זה נראה שמיה מעבירה את הזמן שלה כאן בכיף אבל לא אני.
אני פושטת את בגדיי ולוקחת טי שרט לבנה ובוקסר שהיו מונחים לי על השידה. אני נכנסת לחדר המקלחת וממלאת את האמבט במים.
לאחר שהאמבט מתמלא אני נכנסת אליו בזהירות ונהנת ממגע המים החמימים על גופי.
לפתע אני מבחינה בצל מעל ראשי, אני מסתובבת לאט לאט וכבר יודעת מי הולך לעמוד שם.
״יש לך את הגוף הכי יפה שראיתי מיימי״ טוני אומר. עיניו האפורות נראות אפלות מתמיד, הוא ללא חולצה ואני מבחינה בכך שכך גופו מקועקע, והוא מאוד שרירי.
אני מנסה להסתיר את גופי בדילאיי ודופקת צרחה ״תעוף מפה יא זבל סוטה״ אני מתכווצת בתוך האמבטיה כשידיי מכסות את החזה שלי.
טוני מחייך בשטניות מוריד את מכנסיו ותחתוניו ונכנס גם לאמבטיה ומתיישב ואני קופאת במקום.
מעולם לא ראיתי איבר גברי במציאות אבל זה להערכתי אחד גדול.
אני מנסה להדחק לפינה אבל אז הוא תופס את מותניי ומושך אותי אל בין רגליו, ״תשתחררי קצת,דולצ׳ה״ הוא אומר בלחש וכל גופי מתמלא בזרם חשמלי שאני מרגישה שעוד רגע אני מתעלפת.
הוא מוריד את ידיי מחזי ופושק את רגליי כך שיהיו מעל רגליו, איברו ממוקם מתחת לאיברי.
מעולם לא הייתי בסיטואציה כזו עם גבר, ומעולם לא חלמתי שהחוויה הראשונה שלי תהיה עם ראש מאפייה אכזרי שחטף אותי.
״בבקשה אנטוניו, תעזוב אותי״ אני אומרת לו ברעד תוך כדי שהוא מעביר את 2 אצבעותיו בין פטמותיי ומלטף אותן בעדינות
״אנטוניו, איזה יפה השם שלי נשמע כשהוא יוצא מהפה שלך״ הוא מגחך ומושך את שיערי אחורה, הוא מקריב את שפתיו לצווארי וגניחה יוצאת מפי.
״זה הצליל הכי יפה ששמעתי״ הוא אומר אל תוך צווארי בזמן ששערי עדיין בידו. עם ידו השנייה הוא יורד מטה אל בין רגליי ונוגע בנקודה הרגישה שלי, הוא עושה לי נעים, בחיים לא הרגשתי הרגשה כזו.
אני עוצמת את עיניי, לא רוצה שהוא יפסיק
עוד צמד גניחות יוצאות מפי, אני מרגישה אבודה בין ידיו, לפתע אני שוכחת את כל הצרות, את כל הכעסים, וכל מה שאני רוצה זה שהוא ימשיך.
אני מרגישה חום מצטבר בין רגליי, עונג מתקרב, ואז הוא מנתק את ידו משם.
אנחת זעזוע יצאה מפי ואני פוקחת את עיניי ,אבל שנייה לאחר מכן אני מרגישה את איברו על הנקודה הרגישה שלי, והוא משפשף עליה איתו
״טו..ני.. מ..מה אתה עושה״ אני מנסה להרכיב משפט ויוצא לי עקום
״ששש.. אני יודע שנעים לך״ הוא אומר בלחש, הקול שלו כל כך סקסי
הפנים שלו יפיפיות, העיניים שלו הן היפות ביותר שיצא לי לראות, אני מביטה לתוכן ומצליחה לזהות הרבה עומק וכאב.
אני מרגישה שאני עומדת להגיע לסוף ומגלגלת את עיניי ואז, הוא שוב פעם מפסיק את המגע
״את לא תגמרי לפני שאני אתן לך אישור״ הוא אומר וקולו העמוק מעביר בי צמרמורת
הוא ממקם את איברו בדיוק בחור, אני מרגישה שאני כל כך רוצה את זה, ממנו, בחיים לא הרגשתי כך.
אבל בחיים גם לא עשיתי את זה
״טוני.. בבקשה.. לא..״ אני מתחננת אך הוא ממשיך לנשק את צווארי ולהחזיק את איברו בפתח איברי
״בחיים לא עשיתי את זה,בבקשה,אני מפחדת״
טוני מנתק את שפתיו מצווארי ולפתע מסתכל עליי בבלבול
״את בתולה?״ הוא שואל מודאג, אני מזהה בהבל פיו את הריח של היין אותו שתה קודם לכן.
״כן..״ אני עונה ומורידה את הראש
הוא מרים את סנטרי ומתסכל אל תוך עיניי
״אל תורידי את הראש, זה מדהים כל כך, פאק מרין אני הולך לשנות את זה״ הוא אומר
״בבקשה לא, אני לא רוצה לאבד את הבתולין שלי בצורה כזאת״ אני מייבבת
״זה לא רק בתולין, אני הולך לקשור את החיים שלך בשלי עכשיו, בחתימת דם״ טוני עונה בעדינות שמזעזעת ומכעיסה אותי כל כך וברגע אחד הוא
תופס את פניי ומחדיר את לשונו אל תוך פי, אני לא מצליחה להתנגד, ונכנעת לרצון כנגד ההגיון
אני מנשקת אותו באותה התאווה בה הוא מנשק אותי, הלשונות שלנו מתמזגים הוא מחבק אותי חזק ואני מרגישה כמו חמאה שנמסה בין ידיו,אני תופסת את צווארו ומחבקת אותו חזק ובאותו הרגע
הוא חודר לתוכי בכל כוחו, אני מרגישה את איברו הענק בתוכי,
זהו, אני לא בתולה יותר. שמרתי על עצמי סתם כל השנים הללו
זעקת כאב יוצאת מפי והצריבה שבין רגליי רק מתגברת
אך הוא משתיק אותי בנשיקה, הוא מתחיל לנוע בתוכי לאט לאט ואני מתנתקת משפתיו וזועקת
״טוני בבקשה לא, זה כואב לי״ אני מנסה להעמד אך הוא מחזיק אותי חזק מדי ומרתק אותי למקומי
״אני דואג לזה עכשיו.״ הוא אומר ,עיניו כהות ואפלות אך ולצערי אני לא מרגשה שאי פעם אוכל לעמוד בפניהן.
טוני מוריד יד אחת שלו אל הנקודה הרגישה שלי ומתחיל לעסות אותה תוך כדי שהוא נע בתוכי.
הוא גונח ואני מצטרפת אליו, אני מרגישה עונג צרוף וכאב, ואיכשהו זה מתמזג להנאה.
אני כועסת עליו, שהוא עושה את זה בניגוד לרצוני אבל במקביל מרגישה כל כך טוב.

״את כל כך צרה מרין, מה שאת עושה לי״ הוא אומר תוך כדיי גניחותיו
״בב..קשה ת..תפסיק״ אני מצליחה להגיד
״לעולם לא, מעכשיו את שלי, לא של אף אחד אחר, את לא הולכת מפה לשום מקום אחר״ הוא אומר לי
"טו..טוני אני מתחננת תפסיק את זה" אני מנסה להגיד אך באותו רגע קולי בוגד בי ומשחרר גניחה
"כן.. בדיוק ככה, ילדה טובה" ובאותו רגע אני מרגישה שאני לא יכולה לשאת את זה יותר, אני מרגישה נקודת רתיחה בין רגליי
״טוני.. אני.. אני..״ טוני מביט בי בחיוך מרוצה
״אני מסכים לך לגמור״ הוא אומר ומנשק את שפתיי בכוחניות נושך ומוצץ אותן
ובדיוק באותו רגע אני זועקת לשמיים מהתחושה הנפלאה בין רגליי
טוני מגביר את מהירות תנועותיו ונאנח יחד איתי ״את שייכת לי מרין, את שלי״