נשארת מאחור

פרק ~3~ שני חצים

‏-Stupid boy makin' me so sad-
‏-Tate McRae-

~מקס~

בריצת הבוקר שלי התרחקתי מביתה. כמו בכל פעם.
אני צריך להתעלם ממנה כמו בעבר.
היא לא מכירה אותי ועדיף שכך. היא כל כך מאוהבת בו שזה מעורר בי זעם בכל פעם שאני מביט בה או בו.

זה גורם לי להתחרפן, היו ימים שהייתי הורס. הייתי משמיד כמעט כל מה שהופיע בדרכי.
תסכול וכעס. זה מה שהיה בי. עד שלמדתי לאזן הכל. לשכוח ממנה. למחוק את מה שאני מרגיש. כי היא הייתה איתו.

קולות צחוק ליוו אותי וגרמו לי להביט בילדים הקטנים משחקים יחד.
הבחנתי באחותו הקטנה של סאב מנופפת לי לשלום בזמן שאני חולף על פניה.
זרקתי לה חיוך קטן והמשכתי בריצה.
התחלתי להאט ברגע שהבחנתי בלוקאס יושב על מדרגות ביתו.

לוקאס התבגר נורא מאז שברח מכאן למען זאקרי. ואפילו הוא זכה לסיפור האהבה שלו...
צעדתי לעברו והוא הבחין בי.
״היי מקס.״ חייך שהתיישבתי לצידו.
״היי.״ השבתי. לא הייתי חבר של לוקאס אבל אני יודע שהוא קרוב לאהנון.

״תגיד, אתה באמת חושב שאהנון המציאה הכל?״ שאל אותי טרוד.
נשפתי, ״כולם אומרים שכן.״ אמרתי מנסה להעמיד פנים שזה לא מטריד אותי גם.
״זה יפגע בשילה..״ הוא אמר והעביר את ידו בשיערו.
״כן.״ הסכמתי.
״אבל גם אהנון פגועה כל כך.״ אמר והביט בי כאילו יודע.
״היא לא צריכה להיכנס להם לחיים.״ השבתי בכעס.
״כן.״ הסכים איתי. ״אבל היא אמרה לי שהיא התגברה עליו.״
הבטתי בו. ״ואתה באמת מאמין לה?״
״ככה היא אמרה. וחוץ מזה הבנתי שהיא יוצאת היום עם משהו.״
כיווצתי את עיניי ודפיקות ליבי נשמעו חזקות יותר, ״עם מי?״
לוקאס הביט בי לרגע בשאלה. ״אין לי מושג הוא לא שייך ללהקה. היא רק אמרה לי שאמא שלה לוחצת עליה להכיר זכר חדש.״