נשארת מאחור

פרק ~10~ בשבילך

-I've waited way too long Yeah, I know you've changed You have a different face to me I guess that I was wrong I'm the one to blame And that's a shame, you see you're in my head
And I keep on forgettin you're here instead
And it seems never ending-

-In My Head-

הוא אמר את זה ברצינות גמורה אבל המילים שלו רק גורמות לי לפרפר.
הבל פיו גורם לעורי לזמזם, הריח שלו, ידו שנוגעת בשיערי. פשוט כולו.

הנהנתי בדממה. ״אוקיי.״ הצלחתי להגניב מבין שפתיי.
״אוקיי?״
״אבקש מהורי מכשיר מתקדם יותר.. וכך אוכל ליצור איתך קשר באופן..״
״אני אביא לך.״
״אתה?״
הוא הנהן. ״תבקשי רק ממני.״
״אתה מגוחך מקס.״ קבעתי.
״אשמח להיות מגוחך בשבילך.״

״שנלך מכאן?״ שאלתי.
״את רעבה?״ הוא התיישב.
התיישבתי גם והנהנתי, ״לא יזיק לי לאכול..״
״אז נלך לבית הקפה.״ התרומם והושיט לי את ידו. אך התמעמתי והבטתי בו.
״מה?״
״אני לא אוהבת את המקום הזה כל כך..״ הודתי.
מקס כיווץ את עיניו ומשך אותי לעמידה.
״למה?״ שאל מביט בעיניי למרות שאני עומדת מולו בבקיני כמעט חשופה לחלוטין.

הסמקתי, ״הייתה לי שם פגישה כושלת.״
מקס הרים גבות, ״כושלת?״
״יותר נכון הברזה וכולם שם ראו.. וחוץ מזה כולם יודעים מי אני מקס.״
הוא מגחך. ״ומי את אהנון?״
״האקסית המשוגעת...״ מלמלתי וגלגלתי את עיניי.
״טעות.״ קבע ועיניו כמעט זהרו כאזהרה.
בלעתי רוק, ״למה טעות?״
״את הטבעת החותם שלי. כך כולם אמורים להכיר אותך.״

הנהנתי, ״יהיה נחמד אם בנות השבט ידעו שיש לך הטבעת חותם על מישהי.״ הודתי. כן זאת תהיה הקלה.
חיוך עלה על שפתיו, ״יופי אז נלך לפולי.״ אחז בידי.
מנעתי ממנו מלגרור אותי אחריו.
״לואונה לקחה את הבגדים שלי.״ כמעט החוורתי.
מקס העביר מבט על גופי. ״אז נלך לאזור האימונים הוא לא רחוק.״
״ואז מה אעשה?״ שאלתי.

״אתן לך בגדים.. יש לי בבקתת האימונים.״ הוא נזכר והרים את הבגדים שפשט. 
הרמתי את המגבת ועטפתי את גופי שצעדתי לצידו. 
״יהיו שם אנשים.״ שאלתי בחשש נהנת מחיכוך עורנו בזמן שהוא אוחז בכף ידי וכתפו נוגעת בשלי.
״היי..״ מקס העלה חיוך על פניו. ״אין לך ממה לדאוג. גם אם כן אף אחד לא יגיד משהו. במיוחד שאת איתי.״
מצמצתי צועדת לצידו. ״מאוד מרגיע.. יופי שמועות חדשות.״ לחשתי.