נשארת מאחור

פרק ~9~ הולכת ומתאהבת

?‏Can you tell me a secret-
?‏Can you tell me what's wrong with me
‏I know I should be angry
‏But I can barely feel a fuckin' thing
‏I just wanna feel something, I just wanna feel
‏Something really real so that I can really
‏-Feel like a person again

-feel something-

אני מביטה בכף ידי בריכוז ובוחנת את הסימנים שנשארו לי, את כתמי ההחלמה של כף ידי. אני פותחת את כף ידי וסוגרת באטיות. היא צהובה וקצת אדומה. עיניי כבר מתרגלות לפס העמוק שהחץ עשה בי. כמעט ולא שמעתי את דבריה של לואונה.
״אם ההורים שלך ידעו שלקחתי אותך לכאן הם יהרגו אותי.״ מלמלה בזמן שהיא צועדת בין מי האגם.

הרמתי את ראשי והבטתי במים הנעימים בשקט. חושבת על החלום המוזר שחלמתי כאן. על הנערה המתה במים. אולי זו אני באיזשהו מובן?
חששתי שבעקבות מה שקרה לי כאן לא ארצה לחזור לאגם אבל נראה שאני בסדר גמור.

אני נשכבת על החול בדממה ונהנת מהשמש.
טיפות מים חמימות נופלות עלי שלואונה צועדת ומתיישבת על החול לצידי.
״אני חייבת לומר שאת נראת קשוחה ככה.״ חייכה לעברי.
הזעפתי והצצתי בגופי. להיות כך עם בקיני שכמעט כל גופי חבול לא קרץ לי אבל כל כך רציתי להנות מהשמש אחרי ימים ארוכים בבית.

״אז מה מקס אמר על זה שאת כאן?״ לואונה חזרה להציק לגביו.
עצמתי את עיניי והשענתי את ראשי לאחור.
״לא יודעת, לא אמרתי לו כלום.״
״את רצינית?״ היא שאלה המומה.
מצמצתי בשאלה, ״רגע אני חייבת לו משהו בכלל?״
״בחיי אהנון את סתומה.״ היא גררה את הנייד שלה מהתיק בזעף.
״הוא יודע שאין לי נייד כמו שלך.. וחוץ מזה מה אכפת לו בכלל?״