נשארת מאחור

פרק ~16~ תסגוד לי

-I want an ocean view, somewhere
As long as I'm next to you, I don't care.-

-Sasha Sloan-

~אהנון~

אחרי שהתליון שהכנתי למקס נעלם. ביליתי את כל הלילה בהכנת אחד חדש.
סגרתי אותו על צווארי והבטתי בעצמי במראה.
״הוא עוד יותר יפה.״ מלמלתי לעצמי.
החץ הקטן יצא מדוייק אפילו יותר מהקודם ואני ממש שמחה שהכנתי אחד חדש.
הפעם אשמור על התליון הרבה יותר טוב. אחזתי בו.
לא אתן לו לחמוק שוב.

~מקס~

האוויר כל כך נעים עכשיו. לא חם ולא קר.
אני מביט בשמים מעלי בזמן שאני רץ. השעה מוקדמת כל כך שהשמש עדיין לא זרחה.
חיוך דבילי עולה על שפתיי בזמן שאני תוהה האם אהנון ישנה עכשיו.
אני מגחך לעצמי. ברור שכן. מה היא תעשה ערה בשעה כזו?
אני שובר את הרצף שלי וחולף ליד ביתה.
בעבר הייתי מדלג על האזור הזה רק בגללה. הייתי מתכחש אליה. אבל עכשיו. היום. זה האזור שאני הכי מצפה להיות בו.

לראות אותה יושבת על הנדנדה מחוץ לביתה ומגלפת בריכוז.
להבחין בגבותיה מכווצות בריכוז כזה.. שעיניה מקובעות על מה שהיא מגלפת בצורה מהפנטת.
וכמובן. אהנון אוהבת ללבוש כמה שפחות. בעיקר בגופיה צמודה ללא חזיה שמבליטה את פטמותיה ובמכנס קצר.

אני מאט את הקצב ותוהה.
מוצא את רגליי צועדות ישר אל דלת הכניסה לביתה.
ללא מחשבה שנייה אני אוחז בידית הדלת.
היא ישנה עכשיו? אני מנער את ראשי וצועד לאחור.
יש לי אימון בעוד חצי שעה.. מה עובר עלי? אני אף פעם לא פספסתי אימון של הלהקה.
אני יורד במדרגות ושומע את חריקת דלת מאחורי.