נשארת מאחור

פרק ~26~ חזק בשבילך

-I was only falling in love-

-Ry Cuming-

~מקס~

אחרי שנפרדתי מאהנון אני מתקדם בריצה לאורך הרחוב. השיחה מהאלפא נשמעה דחופה. לא הייתה פריצה או זיהוי דמויות חשודות באזור כבר המון זמן. בפעם האחרונה שדבר כזה קרה אהנון נפצעה. אני נזכר ברגע הזה מתכווץ מעט. יש בי מעט דאגה אבל אני מזכיר לעצמי שוב ושוב היא בתוך הבית ובטוחה.
בזמן האחרון אני מתחיל להרגיש שאני משתנה, אני דואג ומרגיש דברים שבעבר לא הייתי משקיע מחשבה עליהם. היא שינתה אותי.
אני מבחין בכמה נערים חוזרים מאזור האימונים דרך היער. הם צועדים יחד וצוחקים. מזכירים לי רגעים מהעבר. מה אם אילו היינו אנחנו. אני והיא, רק אנחנו צועדים וצוחקים ככה. הייתי תמיד מתבונן בה, בשקט, בסתר. רק שהיא לא מסתכלת. היא הייתה כלכך שונה אז. לא הבנתי מה אני מפספס. מה יכולנו להשיג יחד. אם רק הייתי מספר.. יכלו להיות לנו חוויות, כל כך הרבה חוויות. אני עוצם עיניים. יכלה להיות לנו אהבה גדולה. אהבה עצומה.
אני מנער את ראשי ופונה לנערים מרים מעט את קולי וצועק. ״להיכנס לבתים מיד!״ יש חשד לפריצה לא אקח סיכון איתם. הם מבחינים בי מזהים אותי ומקשיבים מיד. אני מבחין סביבי, כולם לאט לאט נכנסים לבתים והאזור נותר שומם. אני רץ עד שאני מגיע אל השער הראשי ושם אני פוגש את חברי הלהקה. כולם עומדים מתוחים בדיוק כמוני. חלק כבר מבצעים סריקות מעבר לשער.
״מה קורה?״ אני שואל שאני נעצר ליד סאב וניקולא. שניהם עומדים מתוחים. אף אחד לא אוהב פולשים.
״משהו מוזר כאן.״ ניקולא אומר ומשלב את ידיו. הוא מכווץ את עיניו החומות ונושף.
״מה מוזר?״ אני מביט סביבי רק רואה את הלחץ המתחיל לחלחל.
״אני לא יודע משהו לא מסתדר לי.״ הוא אומר ומסיט את שיערו לאחור.
״קדימה בואו נצא לסריקה.״ סאב שהביט בנו מותח את זרועותיו כאילו מדובר בדבר שיגרתי.

שאנחנו יוצאים מהשער אני מביט שוב בניקולא, הוא תמיד צודק. לכן אני חש מעט לא בנוח על זה שהשארתי את אהנון בלעדי. אני מזהה את טיילור מולי ומאגרף את כפות ידיי מרגיש בזעם מתעורר בי שהוא מבחין בי בחזרה. הוא כבר רחוק יותר עומד לצד אולג. אולג אומר לו משהו והוא מסיט מבט קודם.
״אם הוא ימשיך ככה אהרוג אותו.״ אני מבהיר לסאב וניקולא לצידי.
״אני לא אעצור אותך.״ סאב מודיע ומניח את ידו על כתפי.
אני מביט סביבי ומבחין במגנים. ״לוקאס וזאקרי?״ אני שואל שאנחנו צועדים.
״אני מניח שהם יצאו כבר קודם.״ סאב אומר וממקד את הראיה שלו.
הוא משתנה ורץ כך עוד חברי הלהקה אבל ואני וניקולא ממשיכים לצעוד בצורה האנושית שלנו.
״מקס.״ הוא לוחש ומסתכל סביב. ״תסתכל, הכל בסדר.״ מרים את ידיו מראה לי.