המשחקים שלנו

השקט שלנו

בסיוטים הגדולים שלו הוא רואה את המפלצת. האיש שהיה גדול וחזק ממנו פעם, ברח ולא השאיר זמן לנקמה. סבסטיאן מורעב לשנאה, לדם. רואים את זה בעיניו המתעתעות ובגופו הרצחני.
הוא הפך למפלצת שבסיוטים.
הוא לא דמיין את הפגישה עם האישה הזו, לא חשב על שליחת ידו המלוכלכת אל הטוהר שלה -
אבל עשה את זה.
יש לה כל מה שאין לו. המשפחה החמה שלה, כזו שהוא לא קיבל. והיכולת שלה לאהוב...
היא הפכה לרגש החיובי היחיד שהוא מסוגל להרגיש.

אן הקטנה יודעת כמה העולם אכזר.
ילדים יכולים להיות רעים, לפעמים זה לא רק בסרטים. כל חייה היא רודפת אחרי מספרים, ולא כספים.
המשפחה שלה מושלמת, עם הורים דואגים. אבל היא ריקה מבפנים, ומלאה מבחוץ.
היא אוכלת בלילות, אחרי ימים של שקט ושלווה מזוייפת.
החיוכים האוהבים שהיא מפזרת מתעתעים. היא אשלייה, והיא יודעת שאהוב ליבה תפס אותה.
הכל עניין של זמן. היא ידעה שיבוא היום שבו האיש האפל ילכוד אותה בטפריו.

וואו וואו וואו!!!!
אין לכן מושג כמה קשה היה לי לכתוב את הספר הזה. התקופה של הלימודים חנקה טיפה, ולא השאירה לי ראש יצירתי. השתפרתי במהלך הכתיבה של הספר הזה, ומקווה שכך יהיה בכל ספר שאכתוב😁
יש לי מלא הערות לגבי הספר, ואשמח לכל ביקורת מכן, כמובן❤️
הסוף היה פתאומי בגלל שממשיכים לסבסטיאן ואן, שם קטרינה ופבלו יופיעו שוב ושוב ושוב!!!
אני מתרגשת להתחיל את הספר של סבסטיאן ואן ברמות, כי סבסטיאן כזה אפל ולוהט שאתן תתאהבו בו כמונייי! ואן רגישה ואוהבת ועדינה שחבל שהיא רק בדימיון. אני שואפת להעלות את הפרולוג לספר היום או מחר.
תודה לכל מי שקראה, הגיבה והצביעה.
אוהבת אתכן❤️❤️