המשחקים שלנו

פרק 33

"אנחנו יכולים ליצור שלום בתוכנו אם אנחנו מרפים מהרצון לשנות את העבר ולשלוט בעתיד."
נ.מ - קטרינה באקר:

"היי, תודה רבה שבאת," איימי מברכת את הרופא שלה בכניסתו אלינו לדירה.
אני לא מבינה מה פשר כל החיוכים, המבוכה והברכות כניסה, כשהרופא נראה כמו חיה פצועה בכלוב שלי, רועד ומזיע. כנראה שהפחדתי אותו יותר מידי, הילדים שלו באמת חשובים לו ולא הייתי צריכה לאיים עליו כל-כך הרבה.
חבל שזה לא מעניין אותי.
"כן, כן. הבאת לנו את מה שאנחנו צריכות?" אני יוצאת מהמטבח עם תה חם בידי, לבושה בחולצה לבנה גדולה, מכנס קצר וגרביים גבוהות עם נעלי בית עם פרצוף של קקי חמוד.
הרופא שלבוש בחליפה שחורה ומסודרת, נראה בה רזה ונמוך, מרים אליי את ראשו הקירח ומביט בי בבעתה, נרתע ומפחד ממני. "אני לא יודע מה בדיוק צריך כי לא ביצעתי את הבדיקות," הוא בולע את רוקו, מכחכח בגרונו ומעביר את מבטו לאיימי.
"אצטרך לעשות לך בדיקות דם, לשאול אותך כמה שאלות על התסמינים שלך, לעשות בדיקת סוכר, בתקווה שהקשבתן לי בטלפון ואת בצום, ובדיקת שתן. אלו לא כל הבדיקות אבל זה מספיק בשביל שאדע שאת באמת חולה וצריכה תמיכה בקניית אינסולין." הוא אומר את הכל בביטחון שלא הבנתי מאיפה יצא לו.
אני מטה את ראשי הצידה ומנערת טיפה.
אוקיי, צריך להעריך את הקירח מחדש.
"אין בעיה! כנס, שב, אני אביא לך תה? אולי עוגיות?" שואלת איימי במתיחות, כאילו חייה תלויים בו, ועוזרת לו להתיישב על הספה.
"איפה תבצעו את הבדיקות?" שאלתי ולמדתי מהתה.
"הבאתי הכל איתי... זה יהיה מסובך אבל אני רק אצטרך חדר שקט ואת איימי." מניח את תיקו הגדול על השולחן ופותח את הריצ'רץ'.
"בסדר. איימי את צריכה משהו ממני?" אני שואלת את איימי שממהרת למטבח, מביאה את צנצנת עוגיות השוקולד צ׳יפס שלי אל השולחן וממלאת לרופא כוס מים.
אני נושמת עמוק, מתפללת שאיימי תוכל לסדר את עצמה בעזרת הרופא שסידרתי לה וצועדת לכיוון המעיל שלי. "איימי, אני יוצאת לסידורים, בהצלחה לכם."
לקחתי את המעיל, נופפתי לה לשלום וחטפתי את תיקי כשיצאתי מהבית. נשפתי אוויר כאילו אני עושה מעשה אסור לאחר שהדלת נסגרה מאחוריי, שלפתי מהתיק בגד ים שחור וחלוק ורוד שקוף ורצתי לשירותים בכניסה לבניין.
להתחיל מההתחלה? כן, עדיף.
פבלו לא חזר אליי, ומסיבה כלשהי, כשזה מגיע מגבר כזה... אחרי שהוא מבטיח לך שתגמרי עליו שוב בהודעה אחרונה, זה טיפה הפתיע.
התקשרתי ל-אן, הברמנית החמודה שהתמזמזתי איתה. מסתבר שקסמיי עדיין עבדו, והזמנתי אותה לדייט. היא ניסתה לסרב לי בנימוס, בטענה שהיא סטרייטית, אבל אז פלטה שאין לה ניסיון ושהיא לא יודעת.
החלטנו לצאת למסיבת בריכה בביתו של סבסטיאן רומנו, בתקווה שאני אפגוש שם את פבלו ואתעלם ממנו. תוכנית נואשת, אבל אני אשתמש בכל דבר שאוכל.
אולי אתגרה בו... אולי אתרגז עליו... ואולי בכלל אטביע אותו. אין לדעת מה יצפון הגורל.
נכנסתי לתא בשירותים, החלפתי את בגדיי בזריזות לשורט גינס, גופייה לבנה עם פסים כחולים וז'קט שחור ארוך, שמכסה את הישבן וטיפה אחריי.
הלכתי ככה עד הרכב, בנעלי קקי חמודות, נכנסתי למושב הנהג והעפתי את הנעלי בית קיבינימט –
החלפתי לכפכפים סגולים שמתאימים ללק ברגליים ונתתי גז.