"מה אני אמור לעשות עם העובדה שהבן אדם הזה... מגן עליי?" טאהיונג לא יודע איך לנסח את מערכת היחסים הנוכחית שלו עם ג'און ג'ונגקוק, אבל הוא חייב איכשהו להסביר את המצב שלו ליונגי.
"מה זאת אומרת?" יונגי מגחך בקצרה. "להנות מהחיים, כנראה!" הוא מרים את ידיו ומפיל אותם בחזרה. הם הולכים בדרכם לחדר האוכל, שם יפגשו עם ג'ימין. טאהיונג שמח בכנות אמיתית שיצר קשרים הדוקים בזמן כה קצר, כי בזמן שרוב בית הספר מנסה לא ליצור איתו קשר עין, שני אלו נשארים לצידו. "אם מותר לך לעשות הכל, אז תעשה הכל. הנה, תראה." יונגי, עוד לפני שטאהיונג מספיק לעכל משהו, דוחף מישהי בכתפו. היא מסתובבת לכיוונם ליונגי מצביע על טאהיונג. "זה היה הוא." התלמידה מעיפה מבט לחוץ לכיוונם והולכת משם בלי להגיד מילה. "רואה מה זה." יונגי נשאר מחוייך מאוזן לאוזן.
"זה להשתמש בכוח שלך לרעה, אני לא מעוניין." נאנח טאהיונג. הוא נאחז במעקה כשהם יורדים במורד המדרגות. "אני גם לא מבין למה כולם מתנהגים ככה עם ג'ונגקוק." הוא מודה.
"למה? הוא פסיכופת, האימה של בית הספר, היצור הכי מפחיד שכנראה תפגוש בחיי הנעורים שלך. זה למה." מסביר יונגי.
"אבל הוא לא נראה מפחיד." אומר טאהיונג כשנזכר בשיחתם בחצר האחורית. שם, אם לשים בצד את הסיבה למה התכנסו, הוא היה נראה מאוד חברותי וחביב.
"כשאתה תענה תשובה לא נכונה בכיתה, אל תופתע אם הוא ישרוף לך את התיק בסוף היום." מזהיר יונגי.
"אבל... למה שיהיה לו אכפת מאיזו תשובה עניתי?" טאהיונג לא מבין. הוא ראה את ג'ונגקוק לומד, להפתעתו, אפילו משקיע, אבל להגיע למצבים כאלו? תשובות לא נכונות זה לא הסיבה שבריונים מתעללים בתלמידים אחרים.
"זאת שאלה מעולה, ידידי. לאף אחד אין באמת מושג מה עובר בראש של הפסיכופת הזה." עונה יונגי בטון מסתורי.
טאהיונג רוצה לגלות.
YOU ARE READING
MY BOI // VKook
Fanfictionהם אומרים לטאהיונג שהוא צריך להיזהר מג'ונגקוק, והוא באמת נזהר. הוא באמת מקשיב ובאמת שומר על מרחק. מי שלא עושה את זה הוא ג'ונגקוק עצמו, שכבר ביום הראשון מסמן את התלמיד החדש כמטרה.