להחזיק ידיים, להתחבק ולהתנשק כשכולם מסתכלים זה לא משהו שמפחיד לעשות ביחד עם ג'ונגקוק, כי לטאהיונג כבר לא אכפת מהמבטים של השאר כשהוא נמצא בזרועות של מי שהוא אוהב.
אבל הפרק לא עליהם, אלא על יונגי והעבודה שיש לו על הראש.
"אתה מוכן להפסיק לרכל עליי בטוויטר?" שואל נאמג'ון.
"אם לא היית כזה מעצבן, לא היינו פה בכלל." יונגי מניח את הטלפון על השולחן ושולח מבט נגעל אל נאמג'ון. "ומה קשור בירה עכשיו? יש מחר בית ספר." הוא לא שתה אפילו שלוק מהכוס הגדולה, ונאמג'ון כבר התחיל את השנייה שלו.
"בירה זה טוב לנשמה." נאמג'ון עונה את התשובה הכי דפוקה שיכלה לצאת לו מהפה. "טעים ומרענן."
"וגורם לך להקיא." יונגי מגלגל עיניים, נורא מעצבן מהסיטואציה אליה נכנס.
"אני פשוט רוצה שנעשה את העבודה במצב רוח הכי טוב שיכול להיות." נאמג'ון מניח את הכוס על השולחן, מלקק את שפתיו.
יונגי פותח את פיו בהלם מוחלט.
"עכשיו אתה רוצה לגרום לי לכתוב הכל כשאני שיכור?" הוא מרים את קולו, כמעט צועק, ובכך מסב את תשומת ליבם של הסובבים אותם, אפשר חוזרים לענייניהם מיד לאחר מכן.
"תקשיב," נאמג'ון רוכן קדימה. "אתה בלתי נסבל."
"ואתה מה? פטוניה?"
"ואני לא סובל אותך."
"אוי, כמה נפלא." יונגי מגלגל שוב את העיניים ונשען לאחור על כיסאו.
"כן, איזה יופי." נאמג'ון מושך כתפיים.
"מהמם, ומה הלאה?"
"טיפול זוגי אצל היועצת?" מציע נאמג'ון בטון פלרטטני-הומוריסטי. זאת בטח הבירה מדברת.
"היחיד שצריך פה טיפול זה אתה, חתיכת אוהב חולות." מצקצק יונגי בלשונו.
"גם ג'ימין חושב ככה." הוא מהנהן. "יש משהו בדבריו, אני קצת רכושני."
"וקצת אידיוט. קצת הרבה." מוסיף יונגי כדרך אגב.
"אבל אני לא כזה נורא."
"ברור, אתה פשוט אוהב חולות."
"אכלתי הרבה חול כשהייתי קטן."
"אז זאת בעצם טראומות ילדות? ידעתי."
"לא, זה היה רק נשנוש."
ושניהם צוחקים כאילו והם לא נמצאים עכשיו ביחד רק בגלל שרבו מכות.
YOU ARE READING
MY BOI // VKook
Fanfictionהם אומרים לטאהיונג שהוא צריך להיזהר מג'ונגקוק, והוא באמת נזהר. הוא באמת מקשיב ובאמת שומר על מרחק. מי שלא עושה את זה הוא ג'ונגקוק עצמו, שכבר ביום הראשון מסמן את התלמיד החדש כמטרה.