יונגי בחור פחדן. הוא מעולם לא ביצע מעשים נועזים וחסרי חשיבה, אף פעם לא שם את עצמו תחת סיכון כלשהו ותמיד דאג לא להכנס למצבים מעוררי חרדה, אבל משהו בו מבעבע כשהוא מוציא את כל הציוד מהתיק של טאהיונג ומניח את השולחן. הוא מרוקן את התיק לגמרי ובפנים נשאר רק חול אותו השאיר שם לא אחר מאשר נאמג'ון.
יונגי לא אחד שנכנס לריבים ומסתבך עם האנשים הלא נכונים. הוא שומר על עצמו מפני צרות ומתרחק מאנשים שגוררים אחריהם שובל של בעיות, אבל את טאהיונג הוא אוהב לכל הרוחות, אוהב כל כך שהוא מרים טלפון אל ג'ימין.
"מה יש?" ג'ימין נשמע מדוכדך, הוא גם נראה ככה כשיונגי עובר לידו במסדרונות, אבל העניין עכשיו לא בו, אלא בחול בתיק של טאהיונג.
"נאמג'ון איתך?" יונגי שואל בחוסר צבע, מעלה בראשו של ג'ימין הרבה שאלות.
"לא, אבל אני רואה אותו מגיע אליי. למה?"
"איפה אתם?"
"במגרש, למה?"
יונגי מנתק, משאיר את ג'ימין חסר תשובות, אבל לא לעוד הרבה זמן. ההפסקה נגמרת בעוד שבע דקות, לכן בלי להתמהמה הוא לוקח את התיק של טאהיונג בידו וסוחב אותו עד המגרש.
בדרך, את ליבו של יונגי מעוררים היסוסים, אבל עכשיו, במקרה הזה, מתחולל בתוכו משהו חזק יותר מהפחד.
טאהיונג הוא החבר הראשון האמיתי שלו במקום המקולל הזה. עד הגעתו, יונגי היה מעביר את זמנו כאן עם תלמידים אקראיים שלא ממש התחבר אליהם. הוא ניסה, באמת, אבל אף תלמיד בבית הספר הזה לא היה כמו טאהיונג. ביישן ועדין, שיודע להיות גם מחוספס ורציני. בן אדם שאפשר לנהל איתו שיחות פתוחות בלי להיפחד להישפט, מישהו כה מיוחד גם בצבע שיערו וגם באופי שלו. טאהיונג היה כמו קרן שמש במקום הדפוק הזה, והדבר האחרון שהוא רצה זה שיפגעו בו.
הוא יכול לספר את זה לג'ונגקוק, אבל אין לו זמן לחפש אותו. הוא יכול לנקות את התיק של טאהיונג מחול ולהחזיר אותו בחזרה כאילו ואיש לא נגע בו. הוא יכול לספר לג'ימין, שבטוח יהיה לו אכפת, ולבקש ממנו להסדיר את העניינים עם נאמג'ון. הוא יכול לעשות כל כך הרבה דברים אחרים, אבל כשהוא רואה את גבו נאמג'ון יושב על אחד הספסלים לצד ג'ימין ועוד שני חברים, הוא נאחז בילקוט חזק יותר.
יונגי ונאמג'ון יכלו להיות חברים. יש להם בערך את אותו ההומור והם לגמרי היו מצליחים להסתדר ביחד לאורך שנים רבות, אבל נאמג'ון ניסה לפגוע בטאהיונג וזה ללא ספק פגע ביונגי.
החצר רועשת ומלאה בתלמידים מהם הוא מתעלם לחלוטין, צועד אל עבר מישהו שהיה יכול להיות אדם קרוב לו, אבל במעשה אחד חתך את כל הקשרים הטובים ביניהם.
יונגי נעמד מאחורי נאמג'ון שלא שם לב אליו, עסוק בלדבר עם חבריו, שכל השלושה מפנים את מבטם אל יונגי, אשר מרים את התיק והופך אותו מעל הראש של נאמג'ון.
הוא פותח את פיו בהלם מוחלט כשעל ראשו נוחתים גרגירי חול אותם אסף בעצמו מוקדם יותר. הוא מוריד את ראשו, נותן לכל החול לרדת בזמן שהוא מעכל את הסיטואציה.
נאמג'ון מנער את ראשו ומסתובב בחדות, בטוח שמי שעומד מאחוריו של ג'ונגקוק, אבל מופתע לראות במקומו את יונגי.
זה לא מונע ממנו מלהחטיף לו.
YOU ARE READING
MY BOI // VKook
Fanfictionהם אומרים לטאהיונג שהוא צריך להיזהר מג'ונגקוק, והוא באמת נזהר. הוא באמת מקשיב ובאמת שומר על מרחק. מי שלא עושה את זה הוא ג'ונגקוק עצמו, שכבר ביום הראשון מסמן את התלמיד החדש כמטרה.
