נאמג'ון רוצה להרים טלפון אל ג'ימין ולהגיד לו שהוא צדק, כי הם באמת יכלו להיות חברים טובים אם נאמג'ון לא היה כזה אידיוט.
העבודה עם יונגי בסוף יום הלימודים הפכה לסיבה היחידה שלו לחייך. וזה הזוי, כי הוא כל כך לא סבל אותו, אבל מצא בו כל כך הרבה נחמה. יונגי אופטימי, קליל ומצחיק. יש בו משהו שאין לשאר החברים של נאמג'ון.
הוא הבריז היום. בכוונה לא הגיע למשרד של המנהלת, כי ידע שהם צריכים להגיש ביחד וידע שהיא לא תשאיר את זה ככה. בצהריים, כשיונגי התקשר אליו זועם בפעם העשירית וצעק עליו שיש להם עוד עבודה לעשות, נאמג'ון רק חייך לתוך הטלפון. גם הכעס של יונגי גרם לו לחייך.
נאמג'ון כנראה מאבד שפיות בגלל כל מה שקורה סביבו, אבל להעביר את הזמן עם יונגי גורם לו להרגיש טוב. זה מנתק אותו מהמציאות ומוסיף צבע לחיים שנראו אפורים עד ההיכרות איתו.
ומה זה משנה שההיכרות לא הייתה רכה. עכשיו זה הדבר האחרון שמעניין את נאמג'ון.
~~~
אם לא תצביעו לכל הפרקים שהעלתי בנגלות לא תקבלו את נגלת הסיום.
YOU ARE READING
MY BOI // VKook
Fanfictionהם אומרים לטאהיונג שהוא צריך להיזהר מג'ונגקוק, והוא באמת נזהר. הוא באמת מקשיב ובאמת שומר על מרחק. מי שלא עושה את זה הוא ג'ונגקוק עצמו, שכבר ביום הראשון מסמן את התלמיד החדש כמטרה.