הם אומרים לטאהיונג שהוא צריך להיזהר מג'ונגקוק, והוא באמת נזהר. הוא באמת מקשיב ובאמת שומר על מרחק. מי שלא עושה את זה הוא ג'ונגקוק עצמו, שכבר ביום הראשון מסמן את התלמיד החדש כמטרה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
בהפסקת הצהריים, ג'ימין מניח את מגש האוכל שלו על השולחן וגורר את הכיסא לאחור, מתיישב מול נאמג'ון.
"חזרת לשורשים?" נאמג'ון מותח את שפתיו לחיוך מרוצה, אבל ג'ימין לא עונה. נאמג'ון לוקח את שתיקתו כתשובה חיובית.
טאהיונג, שמביט על הסצנה הזאת מהצד, מתמלא דאגה בליבו. האם יתכן שהוא באמת הרס את החברות שלהם בצורה כזאת? לא יכול להיות, הוא חייב לדבר על זה עם ג'ימין.
הוא ייתן לו יומיים, בדיוק כמו שהמליץ ג'ונגקוק, וגם אם ג'ימין לא ירצה לדבר, הוא ירדוף אחריו עד שהוא יסכים.
"כל זה בגלל נשיקה, דאמ..." ממלמל יונגי. "הוא לקח את זה קשה."
"תחשוב מה זה כשחבר שלך ומישהו שאתה שונא עושים את זה! ועוד ביום ההולדת שלך! זה נורא." טאהיונג, לעומת יונגי, מאוד מבין את ג'ימין.
"אתם כולכם סתם דרמטיים." יונגי מגלגל עיניים, כשלפתע לצידו מונח מגש נוסף עם אוכל על השולחן. הוא קופץ בבהלה על כיסאו, ומביט הצידה, רואה את ג'ונגקוק מתיישב לידו.
יונגי, שמגמגם דברים לא מובנים, מעביר את מבטו מג'ונגקוק אל טאהיונג ושולח אליו מלא סימני שאלה. טאהיונג מושך בכתפיו, מופתע מזה שג'ונגקוק התיישב איתם, אבל גם מאוד שמח שזה קרה.
