נ.מ ליאו
כמו אתמול גם היום קמתי בחמש והתאמנתי בלחימה . אחרי זה הלכתי לחדר של אורורה וראיתי שהיא צוחקת מתוך שינה . זזה לה קצת
החולצה ווואו , הפטמות שלה כל כך יפות וורודות , רק מהמחשבה הזין שלי מתעבה. מה לא בסדר איתי ? אני אמור לחסל אותה לא לרצות לזיין אותה .אבל אני לא יכול שלא לחשוב עליה נחנקת מהזין שלי , ממש כאן על הכורסא שלה .
היא שינתה תנוחה ונתנה לי הצצה מושלמת לכוס שלה , אלוהים, הנסיכה הזאת לא לובשת תחתונים? שאלתי את עצמי . יש לה כוס כל כך ורוד , אני בטוח ב100% שהוא גם צר בטירוף. הדבר היחיד שאני חושב עליו עכשיו זה שאני יזיין אותה עד לאובדן חושים .
עד להודעה חדשה הנסיכה אורורה בבעלותי וזה סופי .
היא התחילה לייבב מתוך שינה ולהגיד כל מיני משפטים מוזרים. סוף סוף היא החליטה להתעורר .
"בוקר טוב נסיכה קטנה"
היא הסתכלה על התאריך בטלפון שלה והתחילה לבכות .
"מה קרה אורורה?" שאלתי בקול מלא דאגה , למה לעזאזל אני מרגיש דאגה לנסיכה?
"היום מציינים את השנה ה12 למוות של אימא שלי"
"איך היא מתה?" שאלתי בסקרנות כי אני יודע שהמידע הזה ישמש אותי לעתיד."היא נרצחה ע"י מישהו שהתנגד לשלטון , הייתי בת חמש ועדה להכל. בזכות הבן זונה הזה שרצח את אימא שלי איבדתי כליה ועדיין יש לי את הצלקת בבטן שלי מהניתוח שעשו לי כדי להציל לי את החיים"
אני לא ידעתי את כל הדברים האלה , עד כמה שאני רוצה לחסל את המלוכה לאף ילד לא מגיע לראות את אימא שלו נרצחת מול הפנים שלו
ועוד בגיל קטן כל כך . עכשיו אני מבין למה היא לא מסתדרת טוב עם אנשים ."אני עם בעיות בריאותיות קשות בגלל הניתוח שקרה לפני 12 שנה , אחרי חודש התפתח לי זיהום שכמעט הרג אותי, וזאת הייתה גם הפעם הראשונה שקיבלתי התקף אלרגיה" .
היא נראית כל כך חלשה ופגועה , היום לא יהיה שום דבר שקשור לתוכנית שלי ."ליאו יש לי שאלה קצת מוזרה"
"תשאלי , כל דבר ואני אשתדל לענות לך"
"סיפרתי לך הרבה דברים עליי אבל הדבר היחיד שאני יודעת אלייך זה השם שלך , יש לך אולי אחיות /אחים?"
"לא אני בן יחיד כמוך" שיקרתי , היו לי 2 אחיות קטנות .
"ליאו אפשר לספר לך משהו שלא סיפרתי לאף אחד?"
מה שרציתי לשמוע , הגיע .
היא משחקת ישירות לידיים שלי .
"כן את יכולה לסמוך עליי" עדיף לך שלא אבל כל היא נותנת לי מידע ככה יהיה לי יותר קל להשתלט על הממלכה. חשבתי לעצמי ."לפני כמה שנים, רציתי להרגיש לשנייה כמו ילדה רגילה ולא יורשת העצר של איטליה אז ברחתי מהבית, הסתובבתי ברחובות לפחות איזה שעה אז שהרגשתי שמישהו מנסה לחטוף אותי, ניסיתי להתנגד אבל הוא היה יותר גדול ממני . שהתעוררתי ראיתי מלא אקדחים והבנתי שאני נחטפתי בידי המאפיה האיטלקית. היו כמה בנים שניסו לאנוס אותי וזה כמעט הצליח להם אבל הבוס הגיע וכולם ברחו ממנו והוא שיחרר אותי ורצתי כמה שיותר מהר חזרה לארמון ובדרך מישהו נתן לי להריח משהו עם בוטנים וקיבלתי את ההתקף האלרגיה השני שלי, למזלי היה לי מזרק אפיפן בתיק והזרקתי לעצמי בשוק".
לא ציפיתי לזה , היא ביקרה כבר במאפיה בלי רצונה וכמעט נאנסה ומתה מהתקף אלרגיה ארור.
אני עצבני ממש על החיילים שלי , אף אחד לא עומד לדעת ממה שהיא סיפרה לי עכשיו . אני הולך למצוא מי עשה את זה וכמעט אנס אותה ואני כנראה ארצח אותו ."לפני כמה שנים זה קרה?" שאלתי בכעס.
"שלוש שנים" היא נבהלה מהטון שלי .
אבא שלי היה לפני שלוש שנים מנהל המאפיה והוא הציל את הנסיכה אורורה .
עד כמה שהוא היה אכזר היה לו חולשה לבנות צעירות (ולא מבחינה סוטה) . אחותי הקטנה מליסה (הייתה בת 12 במותה) נהרגה ע"י האויבים שלנו בפיצוץ בגלל שהיא הייתה קשורה למאפיה ואחותי הקטנה יותר קמילה (הייתה בת 10 במותה) נהרגה גם ע"י האויבים שלנו בתאונת דרכים בגלל אותה הסיבה . אני לא מאמין שעבר כבר 4 שנים מאז שהאחיות הקטנות שלי איבדו את חייהן בגלל שאבא שלנו היה מנהל המאפיה . אני כל כך שונא את המאפיה בגלל הפאקינג סיבה הזאת .
אהבתי את האחיות הקטנות שלי מאוד .
הוא שיחרר אותה כי הוא לא רצה שאבא שלה ירגיש מה שהוא הרגיש שהוא איבד את שתי הבנות הקטנות שלו ."את בטוחה עכשיו, יש לך אותי ואני אדאג שאף אחד לא יפגע בך יותר בחיים" חוץ ממני כמובן , הנסיכה אורורה,את לא תדעי מאיפה זה בא לך .
לא ציפיתי שהמילים שלי כל כך יגעו בה וזה קרה כל כך במהירות והיא פשוט התכרבלה בזרועות שלי . מצד אחד זה ממש נעים אבל מצד שני מה יקרה אם מישהו ייכנס לחדר ? הפיג'מה שלה ממש דקה שאני כמעט ויכול לראות את הקימורים המושלמים של הגוף שלה. הציצים הגדולים ביחס לגוף הרזה והמושלם הזה שלה.
אבל מצד שני ... מי כבר ייכנס?
YOU ARE READING
מאפיה מלכותית
Romance*הספר הושלם❤* *ספר ראשון בסדרת הנסיכות של אירופה* (יכול להיקרא כספר יחיד) ליאו הוא בוס המאפיה האיטלקית שרוצה את הכוח של משפחת המלוכה , אבל לפני זה ,הוא צריך ללמוד את האויב . כשהארמון מפרסם רשימת דרישות לשומר ראש של הנסיכה אורורה הוא מבין שזה הזמן של...