מאפיה מלכותית

פרק 16

נ.מ אורורה

ליאו הלך לסידורים ואני נשארתי עם לורצנו....שוב

"אורורה"
"אני לא רוצה לדבר איתך"
"אורורה..." לא עניתי
"אורורה מספיק להתעלם ממני!!"
"מה?!?! מה אתה רוצה???"
"שתפסיקי להתנהג אליי ככה"
"ההתנהגות שלך אליי גררה את זה, אתה יודע איך דודה שלי, אימא שלך, דאגה לך בכלל כשהחלטת פשוט לעזוב יום אחד?"
"כן אני יודע אורורה, תאמיני לי שאני יודע"
"יופי, עכשיו אני לא רוצה לדבר איתך"
"תקשיבי לי אורורה, אם את תמשיכי להתנהג אליי ככה אני אגיד לליאו שאת מסתירה ממנו משהו ושניסית לפגוע בעצמך."
"אבל לא עשיתי את זה"
"והוא לא יודע שלא באמת עשית את זה, הוא יאמין לי. אורורה אני רציני איתך כדאי לך להקשיב לי ולעשות בדיוק מה שאני אומר" לא עניתי, אני לא רוצה לדבר איתו
"אורורה!!"
"בסדר....אני אקשיב לך אוקיי? אני אעשה בדיוק מה שאתה אומר.... רק אל תספר לו דברים לא נכונים"
"ושלא תעזי להגיד משהו לליאו!"
"א...אני לא אגיד"
"ילדה טובה"
אני לא מאמינה שבן דוד שלי עושה לי דבר כזה. גדלנו ביחד, היינו ביחד כל הזמן והוא תמיד אמר לי כמה שאני יפה ומוכשרת אבל עכשיו הוא מתנהג בצורה שונה, אני רוצה את לורנצו שאני הכרתי, את לורנצו שאני אוהבת.
הלכתי לחדר שלי וקראתי במשך שעתיים
"אורורה!!" הוא צעק לי מהסלון וירדתי במדרגות
"כן?" אמרתי כשריח אלכוהול חזק מציף את הקומה
"את עם חזייה?"
"אמ כן...למה אתה שואל?"
"תורידי את החולצה" הוא אמר וקפאתי במקום
"מה?"
"את חירשת או משהו? תורידי את החולצה המזדיינת!"
"לורנצו לא, אתה שיכור וזה לא הזמן"
"אמרתי תורידי את החולצה שלך" הלב שלי דופק כל כך חזק עכשיו
"נעשה את זה בדרך הקשה" הוא הוסיף ונעמד בקושי. הוא תפס את הידיים שלי מאחורי הגב וקשר אותן. הוא הושיב אותי על הספה והתחיל ללטף את הירך שלי ולאט לאט עלה למעלה תוך כדי שאני בוכה
"לורצנו די" אמרתי חנוקה מדמעות
"תפסיקי לבכות כבר!" הוא צעק עליי והרים את החולצה שלי
"חבל שרק ליאו זכה לזיין אותך, הייתי עושה את זה בשמחה. אם לא היית בת דודה שלי אורורה הייתי מזיין אותך ממזמן. את כל כך יפה שזה משגע לי את הראש ואת הזין"
"לורנצו בבקשה די...אני מתחננת" אמרתי חנוקה מדמעות
"תתחנני רק במיטה, רחמים לא יהיו פה אורורה, היופי שלך משגע אותי ברמה בלתי אפשרית" הוא אמר וניסיתי לבעוט לו בביצים, זה לא צלח ומבט עצבני מאוד היה על פניו
הוא הלך למגירה שנמצאת ליד הספה והוציא חבל, הוא קשר לי גם את הרגליים ועכשיו לא הייתי יכולה לזוז בכלל.
"את הבאת את זה על עצמך אורורה"
פתאום שמענו דפיקה בדלת, אף פעם לא שמחתי כל כך שליאו יבוא .
"אורורה את לא הולכת לספר שום דבר ממה שקרה פה לליאו או שאני הורג אותך כאן על המקום ומקבל את המלוכה!"
"א...אוקיי" אמרתי בזמן שניקיתי את הדמעות ושמתי מחדש את החולצה .
"ומתי שליאו לא יהיה כאן , אני הולך לזיין אותך כל כך חזק עד שתתחנני שאני יפסיק אבל אני ימשיך לזיין אותך חזק יותר ממה שליאו זיין אותך".
"אני הולכת לחדר לורצנו"
הלכתי לכיוון החדר שלי וחיכיתי שליאו ייכנס .
לקחתי את הספר שלורצנו הפסיק אותי והמשכתי לקרוא , התחלתי לבכות שוב שחשבתי מה היה קורה עם ליאו לא היה דופק בדלת .
"היי אורורה? למה את בוכה ? הכל בסדר?"
"כן ליאו"
"את לא נראית בסדר"
לספר לליאו על מה שקרה או לא ?
"אני רוצה שתפטר את לורצנו"
"ולמה שאני יעשה את זה? הוא הסגן שלי ולפי הפעם האחרונה שבדקתי , אני הבוס של המאפיה לא את"
"ואני עדיין הנסיכה שלך, ויש לי מידע על לורצנו שאני חושבת שהוא לא ירצה שתדע"
"איזה מידע בדיוק?"
"בגיל 8 הוא כל כך התעצבן על ההורים שלו שהוא שבר את החדר לאחותו הקטנה שהייתה בבטן של אימא שלו"
"יש ללורצנו אחות? ומאיפה את יודעת על זה בדיוק?"
"לורצנו סיפר לי , היום שהלכת לסידורים"
"קרה עוד משהו? בכית שהגעתי , יש עוד דברים שאני צריך לדעת?"
"כן"
"מה זה?"
"לורצנו איים עליי שאם אני לא אקשיב לו ולמה שהוא אומר הוא יספר לך שפגעתי בעצמי וזה לא נכון ליאו, אני לא עם מחשבות אובדניות או ניסיונות לפגוע בעצמי , אתה חייב להאמין לי"
"אני מאמין לך , למה בכלל שהוא יאיים עלייך?"
"כי..."
"כי מה?"
"כי גיליתי עליו משהו שהוא לא רוצה שאנשים ידעו ובעיקר לא אתה"
"מה זה בדיוק?"
"אל תספר לו שאמרתי לך , שזה יישאר רק ביני לבינך"
"אני אחשוב על זה , מה זה?"
"הוא...." שיחת טלפון של ליאו קטעה אותי
"כן...אני כבר מגיע" הוא אמר וקם
"תספרי לי אחר כך אורורה, אני אחזור בערך ב2 בלילה. אל תחכי לי"
לא רציתי שהוא ילך, לא רציתי להישאר עם לורנצו לבד שוב.
"אתה חייב ללכת?"
"כן אורורה אני חייב ללכת , זה דברים שקשורים לעבודה"
"טוב"
ליאו הלך ונשארתי בחדר שלי.
נעלתי את כל הדלתות כדי שלורצנו לא ייכנס לחדר שלי והלכתי לכיוון החדר של ליאו.
"אורורה אני עולה למעלה , תהיי ילדה טובה ותשכבי כבר עירומה במיטה שלך"
אני חייבת תוכנית מילוט , בואו נחשוב .... אני יודעת!
"לורצנו אני הולכת להתקלח"
"טוב , את תהיי רטובה בשבילי"
מצחיק אבל ממש לא .
חזרתי חזרה לחדר שלי ופתחתי את המים במקלחת ורצתי לכיוון המרפסת של ליאו, אחרי כמה שניות הבנתי שזה לא רעיון טוב כי יש דלת מחברת אז חזרתי לחדר שלי וישבתי על האסלה בחדר האמבטיה הגדול.
"אורורה יש לך 2 דקות לסיים או שאני אתחיל לכעוס!" הוא צעק מבחוץ והתלבשתי מהר בפיג'מה ארוכה ויצאתי מהמקלחת
"הנה את אורורה, יפה כל כך."
"כן...תודה אבל אני ממש עייפה"
"לכי לישון" הוא אמר והרגשתי הקלה
"אני לא אפריע לך" הוא הוסיף ויצא מהחדר. הופתעתי מאוד אבל נרדמתי.

אחרי חצי שעה בערך הרגשתי נשימות מעליי
"ליאו...חזרת"
"אורורה...." הוא אמר ופתחתי את העיניים. זה לא היה ליאו, זה היה לורנצו שבוהה בי. הסתכלתי על עצמי וראיתי שהחולצה שלי מורמת.
"שלא תחשבי אפילו להתנגד לי" הוא אמר ונגע לי בציצי. המגע שלו הרתיע אותי
"את נרתעת ממני אורורה? אין לך מה לפחד ממני. את לקחת את הכוח ולי לא נשאר כלום" הוא אמר בכעס
"מה...?" שאלתי בבלבול
"את לקחת את המלוכה"
"היא הגיעה לי"
"לא אורורה, את טועה. את רק ילדה יפה, את לא באמת יכולה לשלוט על מדינה שלמה. את נחותה ממני." הוא אמר ואני התיישבתי על המיטה וסידרתי את החולצה שלי
"אין לי מה לעשות עם זה לורנצו"
"נכון. אבל את צריכה להבין שאת נחותה ממני. את מבינה את זה אורורה?" לא עניתי
"אז אני אבהיר לך את זה" הוא אמר ונעמד
"קומי" הוא פקד ונעמדתי
"עכשיו תשתחווי לי"
"לורנצו..."
"עכשיו!!"
"אורורה אם את לא עושה את זה עכשיו אני נשבע לך שאני מביא אקדח והורג אותך." הוא אמר והנהנתי
"בחירה נכונה, עכשיו רדי על הברכיים ותשחווי לי" הוא אמר וכך עשיתי, השתחוותי לבן דוד שלי, למי שהיה מקום המפלט שלי.
"ילדה טובה אורורה." הוא אמר וקמתי
"את קיבלת אישור לקום?" הוא שאל וחזרתי למצב הקודם
"א..אפשר לקום?"
"כן" הוא אמר וקמתי
"אני מקווה שזה לימד אותך לקח ."