מאפיה מלכותית

פרק 18

נ.מ ליאו

אורורה נרדמה ורציתי לצאת מהחדר שלה אבל הרגשתי שזה לא נכון, הרמתי אותה ולקחתי אותה למיטה שלי.
היא מלמלה כל מיני דברים בצרפתית מתוך שינה ולא הבנתי כלום חוץ ממשפט אחד: Je suis la princesse d'Italie
(אני הנסיכה של איטליה)
"כן....את בהחלט הנסיכה של איטליה" חשבתי לעצמי.
"ליאו!!! ליאו למה אתה לא כאן!!!" היא צעקה מתוך שינה
"אורורה...אני פה" אמרתי מנער אותה בעדינות. היא תפסה לי את היד
"ליאו אל תעזוב אותי!!" היא צעקה ובכתה
"אורורה קומי!" אמרתי והיא קמה בבהלה
"הכל בסדר אורורה, זה היה רק חלום..."
"ליאו אתה פה?" היא אמרה בוכה ומבוהלת
"כן אורורה, אני פה. וכשאני פה אף אחד לא יפגע בך"
"וכשאתה לא פה?"
"אני תמיד פה"
"אתה מבטיח לי שלא תעזוב אותי כמו שכולם עשו?" היא אמרה בקושי,מנסה לעצור את הדמעות
"כן אורורה,אני מבטיח לך."
"ואיך אני יכולה לדעת שאתה לא משקר לי?"
"כי אני אוהב אותך אורורה, אני אוהב אותך כל כך. את הצלחת להוציא ממני רגשות שלא ידעתי שקיימים. אף פעם לא דאגתי לאף אחד כמו שאני דואג לך, אף פעם לא היה לי אכפת מאף אחד כמו שאכפת לי ממך, אף פעם לא התגעגעתי לאף אחד כמו שהתגעגעתי אלייך כשלא היית איתי ואף אחת לא הצליחה לעשות ללב שלי כמו שאת עשית." במשך כל הזמן שאמרתי את זה היא הסתכלה לי בעיניים, כאילו היא מנסה למצוא את השקר בדברים שלי.
אני התאהבתי בנסיכה של איטליה....
היא כל מה שאני לא, היא טהורה וכזאת מלאכית לכולם, החיוך שלה גורם לי לחייך ואני יכול לטבוע בעיניים הכחולות שלה, יש לה אופי מדהים שלא היה לאף אחד שהכרתי, אכפת לה מכולם באופן מדהים... גם אם היא תשנא מישהו היא עדיין תצליח למצוא בו טיפה של טוב, היא שופטת אנשים לכף זכות וזה מה שגורם לי לאהוב אותה כל כך.

"לכי לישון אורורה, אני פה לידך"
"אל תלך לחדר שלך..."
"אנחנו כבר בחדר שלי"
"מתי הספקת?"
"לפני שהתחלת לבכות"
"את רוצה לספר לי מה היה בחלום אורורה?"
"זה היה..." היא אמרה וקטעה את עצמה באמצע
"היה...." ניסיתי לזרז אותה
"לו..לורצנו" שוב הבן זונה הזה
"את אמרת: אני הנסיכה של איטליה. למה אמרת את זה?"
"כי הוא רצה לגנוב ממני את המלוכה"
"למה שהוא יעשה את זה?"
"כי לורנצו הוא..."
"הוא מה אורורה?"
"הוא בן דוד שלי."
"הוא מה?!?!" לא שמתי לב שצעקתי עליה.
"ליאו בבקשה אל תצעק עליי"
"אני מצטער אורורה, אני לא מבין לורצנו הוא בן דוד שלך?"
"כן"
"אם יקרה לך משהו הוא זה שיקבל את המלוכה?"
"כן זה הוא , האחד והיחיד"
"ליאו אני לא רוצה למות , אני אוהבת את האנשים ולורצנו לא יצליח לנהל מדינה"
"את לא תמותי כל עוד אני חי, אני יגן אלייך גם בגופי"
"אתה באמת אוהב אותי?"
"יותר ממה שאת יכולה לתאר"
"ליאו?... א...ני חושבת שגם אני אוהבת אותך"
"באמת?"
"כן , לא ידעתי איך להגיד את זה אבל אני אוהבת אותך"
"אתה כועס עליי?"
"למה שאני יכעס? את לא עשית שום דבר רע"
"שיקרתי לך שאני לא מכירה את לורצנו , אני באמת לא מכירה את האיש הזה , אני מתגעגעת לבן דוד שלי"
"את רוצה לספר לי מה המשמעות בשבילך למשפט "להיות או לא להיות, זאת השאלה?" , מלמלת את זה מתי שישנת"
"שהייתי בת חמש , אלכס הביא לי את הטרגדיות של שייקספיר,  והתאהבתי בזה . בכל דבר שקשור לתאטרון , והמשפט הזה , קראתי אותו פעם ראשונה ביום שקרה את מה שקרה"
הרצח של אימא שלה , לזה היא מתכוונת.
"זה ישמע כמו קנאות,  אבל אני צריך לדעת . היית מאוהבת באלכס?"
"לא , כן אהבתי אותו אבל לא פיתחתי אליו רגשות רומנטיים,  זה היה רגשות חבריים . ובכל מקרה הייתה לו חברה , ממש יפה ונחמדה"
"אני לא מאמין שהיא הייתה יותר יפה ממך"