מאפיה מלכותית

פרק 14

נ.מ אורורה

את השלוש שעות האחרונות ביליתי בחדר שלי בקריאה, יש לי פה חדר במקום הענק הזה באמצע שום מקום, בחדר שלי יש דלת מחברת לחדר של ליאו ובחלונות יש סורגים, הגיוני סך הכל. ליאו לא בבית, הוא יחזור רק מחר בערב, הוא בפגישה או משהו משעמם כזה.

בשעה 19:46 נשמעה דפיקה בדלת

"אורורה" אמר לורנצו כשהוא פתח את הדלת
"לורנצו" הפנים שלי נפלו .
"אני מצטער"
"למה עשית את זה?"
"אורורה..."
"לא חשבתי שזה יבוא דווקא ממך. לעזאזל לורנצו אתה בן דוד שלי!"
"אני יודע אורורה!! אני יודע..."
"אז למה? למה עשית לי את זה?" אין תגובה,הוא עומד מולי ושותק
"תענה לי!"
"אורורה..."
"לא!! אני רוצה שתסביר לי למה עשית לי את זה?!? למה אתה משתף עם זה פעולה? ומתי לעזאזל הצטרפת למאפיה?!?!? ליאו יודע מזה בכלל?"
"לא הוא לא יודע,והוא גם לא ידע."
"הוא ידע, בשנייה שהוא חוזר אני אגיד לו."
"אם את אומרת לו משהו אני נשבע שאני אהרוג אותך אורורה"
"אתה בוגד. גם במדינה שלך, וגם בבוס שלך." אמרתי והוא יצא מהחדר

***

בשעה 21:49 ליאו חזר
"היי אורורה"
"היי ליאו"
"מה קרה? את נשמעת מודאגת"
"כלום..."
"אורורה..."
"לא קרה כלום."
"אורורה אם קרה משהו ואת לא אומרת לי אני אכעס נורא"
"לא קרה כלום ליאו די!"
"אם את אומרת...." הוא אמר ויצא מהחדר שלי

נ.מ ליאו

קרה משהו לאורורה, אני יודע.
הלכתי למקלחת ואכלתי.
אחרי חצי שעה בערך לורנצו ירד לקומת הכניסה.
"לורנצו"
"כן בוס?"
"מה קרה לאורורה?"
"כלום...היא הייתה בחדר שלה וקראה"
"היא נראית לי עצובה או מודאגת..."
"לא קרה משהו שאני יודע עליו בוס"
"אם קרה לה משהו בגללך אני הולך לפטר אותך במקרה הטוב ולהרוג אותך במקרה הפחות טוב. עכשיו לך, אני רוצה שקט." אמרתי והוא הלך.
הלכתי לחדר של אורורה, היא עדיין קראה ספר .
"היי אורורה הבאתי לך טירמיסו , הוא פחות טוב ממה שאת מכינה אבל עדיין טעים"
"אין לי חשק"
"אורורה תאכלי"
"ליאו תעזוב אותי אני לא רעבה"
"אורורה תאכלי עכשיו!"
"ליאו בבקשה תעזוב אותי בשקט אין לי כוח לריב"
"לא , אני קניתי לך טירמיסו ואת תאכלי אותו עכשיו"
"ליאו אני לא רעבה , בבקשה תצא"
"מה קרה? את יכולה לספר לי"
"אתה לא תבין"
"אני יכול לנסות"
"ליאו אני לא אבקש שוב , תצא בבקשה אין לי חשק לריב"
"לא"
"ליאו אתה לא מבין סימנים? אני רוצה להיות לבד , רק עם ספר. בפעם האחרונה שבדקתי אתה לא ספר אז פשוט תצא."
"אורורה מה קרה לך?"
"אני שונאת אותך , שונאת את לורצנו ושונאת את כל העולם ובעיקר שונאת את עצמי"
"את לא שונאת אותי"
"ליאו בבקשה תצא , כמו שאתה רוצה להיות לבד לפעמים אני רוצה עכשיו להיות לבד, אתה יכול לתת לי להיות לבד?"
"תספרי לי עכשיו או שאני מבטיח לך שהחיים שלך יהפכו להיות סיוט אורורה, אני לא צוחק."
"אני מתגעגעת לאלכס , הוא היחיד שהבין אותי"
"מי זה אלכס? אני גם מבין אותך"
"לא אתה לא , רק אלכס הבין. אני יכולה לפחות להתקשר לדודה שלי?"
"לא, מי זה אלכס?"
"מישהו שאתה אף פעם לא תכיר"
"למה?"
"כי הוא מת. אוקיי? מרוצה?"
"מתי?"
"לא עניינך ליאו"
"טוב אני יוצא אבל בעוד כמה דקות אני חוזר ואת מספרת לי מי זה אלכס"

נ.מ אורורה

אני עצבנית על כולם, על ליאו , על לורצנו , על כל העולם .
איך אפשר לספר באופן קל לליאו שהיום לפני 12 שנה אלכס מת? הוא היה החבר הכי טוב שלי, אפילו יותר מליאו .
אף אחד לא יודע אבל גיליתי מי רצח את אלכס ,את אימא שלי ואחי הקטן שאפילו לא נולד , אותו איש מחורבן . זאת הסיבה האמיתית שיצרתי את nascondere , כדי למצוא מי רצח אותם .
כנראה הוא כמו ליאו , רוצה לקחת את הכוח של המלוכה אל עצמו .
רק שבשונה מליאו , הוא כמעט והצליח לעשות את זה .
"אלכס למה היית חייב להקשיב לי וללכת לקנות מריטוצו?"
"חזרתי" ליאו אמר ונכנס עם 2 כוסות מים, הוא הניח כוס אחת על השידה ליד המיטה שלי והתיישב על המיטה
"עכשיו....מי זה אלכס?"
"לא הכרת וגם לא תכיר"
"אורורה"
"ליאו"
"אני לא רוצה לחזור על מה שאמרתי"
"אז אל תחזור"
"מי זה אלכס!?!?!?!" הוא צעק וזזתי אחורה מבהלה
"אורורה אני רק רוצה לדעת..."
"אלכס היה השומר ראש שלי כשהייתי קטנה, הוא היה איתי כשאמא שלי מתה והוא גם נרצח אחרי שעשו לי את הניתוח" אמרתי מנסה לעצור את הדמעות בעיניים
"הוא היה החבר הכי טוב שלי" הוספתי
"אני מצטער...."
"עכשיו אתה יכול לצאת?"
"לא."
"ליאו"
"אורורה"
"ליאו"
"אורורה"
"צא"
"לא"
"אז אני אצא"
"את לא יוצאת מהחדר הזה אורורה"
"ואם כן? מה תעשה? תהרוג אותי? אין בעיה, אני מחכה קדימה"
"אני לא אהרוג אותך אורורה"
"חשבתי שאין לך בעיה לעשות את זה"
"אין לי שום בעיה לעשות את זה"
"אז קדימה, אני מחכה. לפחות אני אפגוש את אלכס ואת אמא שלי"
"אורורה די!"
"יודע מה? תישאר! כבר לא אכפת לי..."