פרק 35

532 26 19
                                    

נ.מ ליאו

משהו עובר על אורורה.
היא מתנהגת כאילו אנחנו שוב בסן מרינו ואני לא מבין למה , היא לא זוכרת כלום מהאהבה שלנו או מאלכס. זה כואב ממש . זה יותר כואב מהמכות המזדיינות של אבא שלי.

אני הולך לכיוונה בשקט , לא כדי לנסות לרצוח אותה. למה שתחשבו כזה דבר?

"ליאו תחזיר אותי עכשיו לרומא או שאני אפרסם לכל העולם שהזדיינת עם האויבת מספר אחת שלך!" היא מושכת באף
"אוקיי, לכי תספרי לכולם"
"באמת?" מבט חשוד עלה בפנייה אבל היא מהר חזרה לאטימות הקרירה שלה.
"כן"

"למה? זה יהרוס את המאפיה"
"זה לא מה שאת רוצה?"
החלטתי לנסות לשחק במשחק המוזר שלה.
"לא חשבתי שאתה דווקא תרצה להרוס את המאפיה"
"אני יודע ....זה מוזר"
"טוב אין לי כוח לבלבולי שכל שלך ליאו , פאקינג תחזיר אותי!"
"אני לא רוצה"

עזבתי את אורורה והלכתי לכיוון החדר שלי וראיתי את אלכס חוקר משהו?
"היי אלכס מה אתה עושה?"
"חוקר מה גרם לאורורה להגיב ככה , ויש לי תשובה"
מיד הסתכלתי עליו לקבל תשובות

"יש בתוך אורורה סם שנקרא סם זמן , הוא כמו סם הזיה עם שינוים. כנראה מישהו נתן לאורורה אותו כדי שנברח עם הזנב בין הרגליים"
"ת...תוך כמה זמן זה יעבור?"
"אני לא יודע"
"מי אתה חושב שעשה את זה?"
"אין לי מושג אלכס"
"אה ליאו, תזרום עם אורורה ועם הדברים שהיא  אומרת"

הלכתי לאורורה וראיתי שהיא קראה ספר, כמה מפתיע.

"ליאו אני לא צוחקת איתך,תחזיר אותי לרומא"
"לא" עניתי באדישות אבל מתאפק לא לצחוק
ל"זאת לא הייתה שאלה"
"לא אכפת לי"
"ליאו אני לא משחקת פה בדוקים יש לי דברים לעשות"
"חבל, אני אשמח לשחק איתך בדוקים" אמרתי בציניות
"אני לא"
"נחשי מה? לא אכפת לי"
"טוב אז אם תהייה מלחמה ענקית זאת פאקינג אשמתך"
"טוב"
"טוב" היא אמרה וגילגלה עיניים

אחרי בערך שעה של הדבר  זה היא יצאה מזה

"כואב לי הראש..."
"הגיוני"
"מה לעזאזל קרה פה?
"את סוממת במשהו בשם סם זמן, כמו סם הזייה רק מוזר יותר זה גורם לך לחזור לתקופות בחיים שלך והכי נורא,שאת לא זוכרת כלום"
"אז איפה חשבתי שהיינו?"
"סן מרינו"
"פאק"
"וצעקת עליי לשחרר אותך"
"דאבל פאק"
"בדיוק"

מאפיה מלכותיתWhere stories live. Discover now