מאפיה מלכותית

פרק 12

*פלאשבק ללפני 12 שנה , יום  הרצח של אימא שלה*

נ.מ אורורה

"אימא מה יש לך פה בתוך הבטן? למה היא נפוחה? אכלת מלא תפוחי אדמה?"
"יש בתוך הבטן שלי אח קטן בשבילך"
"יהיה לי אח? מתי?"
"כן מתוקה יהיה לך אח קטן עוד חמישה חודשים"
"בואי לראות את ההצגה שעשיתי" אמרתי.
"כן מתוקה איזה הצגה עשית?" אמרה בזמן שהיא סירקה לי את השיער וקלעה אותו לצמה.
"פיטר פן, אני וונדי אבא קפטן הוק ואלכס פיטר פן . אנחנו צריכים מישהי שתשחק את טינקרבל את רוצה?"
"ברור מתוקה אבל שנייה , אלברטו פניצ'ני אני צריכה לדבר איתך"
"אימא למה את צריכה לדבר עם אבא?"
"אני צריכה לומר לאבא משהו , לכי בנתיים עם אלכס"
אלכס הוא השומר ראש שלי , הוא בן 18 אבל מאוד נחמד ומשחק איתי מתי שאבא ואימא לא יכולים.
"אלכס , בוא נשחק , אולי תקח אותי לספרייה?"
"ברור הנסיכה , בואי"
הלכנו לכיוון אחת  משלושת הספריות בארמון .
"איזה ספר את רוצה הנסיכה?"
"זה ששם" הצבעתי על ספר, ספר שלא ידעתי שישנה את החיים שלי .
"את רוצה את הטרגדיות של ווילאם שייקספיר? את קצת קטנה לזה לא?"
"אימא אבא ,אלכס לא מסכים להביא לי ספר" צעקתי .
"לא צריך לצעוק , קחי" הוא הוריד לי את הספר והתחלתי לקרוא .
המשפט הראשון שראיתי בספר היה המשפט שאני זוכרת לא משנה מה .
"להיות או לא להיות , זאת השאלה" דקלמתי .
"מה זה אומר?" שאלתי בסקרנות את אלכס .
"לא יודע , משהו של שחקנים בתאטרון"
"אני רוצה להיות שחקנית תאטרון שאני אהיה גדולה , אני אוהבת לעשות הצגות"
אני בת חמש ואני כבר יותר חכמה מרוב האנשים בארמון . הלכתי עם אימא לעשות בדיקה וגיליתי שאני ממש חכמה , הרופא אמר שיש לי משהו שנקרא 210 IQ.
"אורורה מתוקה , לכי להתארגן , אנחנו הולכות לראות היום סרט בקולנוע הרגיל"
"באמת? אני הולכת להתארגן"
הלכתי לחדר שלי ולבשתי את השמלה האהובה עליי.
"אימא אף פעם לא לקחה אותי לראות סרט בקולנוע רגיל , רק בקולנוע המלכותי. אבל אמרתי לה שאני רוצה לראות סרט כמו ילדה רגילה אז היא אמרה שהיא תנסה להשתדל לקחת אותי לכמה שיותר מקומות רגילים, אני לא אשכח את היום הזה בחיים שלי" אמרתי לאנטוניה, המשרתת האישית שלי .רק מה שלא ידעתי שאני באמת לא אשכח את היום הזה כל החיים שלי אבל לא בתור משהו טוב .
*****
"אימא הסרט היה ממש נחמד , אני רוצה שנעשה את זה שוב"
"ברור אורורה"
"הוד מעלתכן תיזהרו!" אבל זה היה מאוחר מידי .
אימא שלי נפלה  על הרצפה וראיתי שיש לה חור בגוף .
אותו איש ירה גם בי , נפלתי על הרצפה , ראיתי שכל הבטן שלי מדממת .
"תזמינו אמבולנס דחוף! ירו במלכה ובנסיכה!" שמעתי באופן מטושטש.
"לאאא אימא שלי , אל תעזבי אותי , בבקשה תצילו אותה , זאת פקודה מהנסיכה שלכם"
"בואי נסיכה תיכנסי לבפנים" אלכס אמר לי .
"אלכס אימא שלי תהיה בסדר?" שאלתי אותו בבכי .
ונרדמתי .
שקמתי ראיתי שאני בבית החולים ויש לי צינור בתוך היד שלי ואני מכוסה בתחבושות .
אלכס ואבא שלי היו לידי .
"אלכס אתה יכול לצאת שנייה?"
"כמובן הוד מעלתך"
"אבא איפה אימא?"
"מצטער מתוקה , אימא לא איתנו וגם אחיך הקטן"
"לא אבא תגיד לי שזה לא נכון , תגיד לי שזה רק סיוט ואני אתעורר ממנו"
"מצטער מתוקה שלי אבל זאת האמת"
"אימא ופאולו מתו?"
החלטתי עם עצמי שלאחי הקטן יקראו פאולו .
"מי זה פאולו?"
"אחי הקטן, רציתי לקרוא לו פאולו"
"שם מאוד יפה , כן לצערי אימא ופאולו מתו"
"אבא אתה לא הולך למות בזמן הקרוב נכון?
אני לא רוצה שעוד מישהו שאני אוהבת ימות"
"לא מתוקה. רוצה לאכול משהו? את עברת ניתוח קשה מאוד"
"מה עשו לי בו?" שאלתי בסקרנות, אבא יודע כבר שאם אני שואלת שאלה אני מצפה לתשובה .
"היית במצב קשה ביותר , היו צריכים לכרות לך כלייה כדי שתוכלי לחיות"
"הכדור פגע לי בכלייה הכרותה?"
"כן את כל כך חכמה אורורה"
"אני רעבה מאוד , אפשר ג'לטו?"
"כמובן. אלכס? לך תקנה ג'לטו לי ולאורורה"
אחרי 15 דקות , אחת האחיות נכנסה לבדוק לי מדדים , האצבעות שלה היו עם שרידי בוטנים.
היא נגעה בי ביד שמלאה בשרידי בוטנים.
"א...אבא?"
"כן מתוקה מה קורה?"
"ק...קש..ה ל..לי לנ..נשו..ם"
"תצאי בבקשה" אבא שלי אמר לאחות לצאת .
היא יצאה.
אבא יודע על האלרגיה שלי לבוטנים והוא גם הריח עכשיו את הריח של הבוטנים.
הוא הוציא מהתיק שלי את המזרק אפיפן והזריק לי את האדרנלין.
הנשימות שלי התחילו להסתדר.
*אחרי חודש*
התעוררתי במקום לא מוכר.
שמעתי צפצופים של מכונות .
אני בבית חולים?
"איפה אני?"
"בבית חולים מתוקה , קיבלת .."
"קיבלתי עוד פעם התקף?"
"לא מתוקה , קיבלת זיהום מהניתוח"
"איפה אלכס?"
"אני פה , הנסיכה . הבאתי לך ספר"
"כימיה למתחילים? נשמע ספר נחמד"
"אה סליחה זה הספר לימודים שלי , זה הספר שהבאתי לך"
"ממלכת חדי הקרן? באמת?"
"חשבתי שתאהבי את זה..."
"אני רוצה את הכימיה. אני לא אוהבת חדי קרן!" זרקתי את הספר שאלכס הביא לי על הרצפה.
"אבל..."
"אבא! אלכס לא מסכים לי לקבל את הספר שלו"
"אלכס, תתן לאורורה את הספר!"
"כן הוד מעלתך"
הוא פתח את הספר על דף מסומן וניסה לפתור את השאלה .
"זה קל, CO² זה שתי אטומים של חמצן ואטום אחד של פחמן"
"באמת? אני תקוע על השאלה הזאת כבר יומיים"
"אבא אפשר ללמוד כימיה? זה מעניין"
"ברור מתוקה"
"יאי"
"אלכס אתה רוצה שאני אעזור לך בשיעורים?"
"אם את רוצה הנסיכה"
אחרי שלוש שעות שהסברתי לו את כל השיעורים,  הארוחה הגיעה , פסטה ברוטב אלפרדו  זה הכי טעים בעולם .
"אלכס אתה יכול להביא לי מהמאפייה הקרובה מריטוצו? אני רוצה קינוח"
"כמובן"
אחרי כמה שעות אלכס לא חזר.
"איפה אלכס? אני רוצה מריטוצו"
"אורורה איך להגיד את זה? אלכס מת"
"מה? אבא למה היקום שונא אותי?"
"הוא לא שונא אותך"
"הוא כן, גם אימא מתה וגם החבר הכי טוב שלי מת"
"אלכס הוא החבר הכי טוב שלך?"
"כן , הוא נחמד ומשחק איתי ומשחק בהצגות שאני עושה" והוא נותן לי ספרים.
"איך הוא מת?" שאלתי בבכי.
"מישהו ירה בו"
"אבא אני לא אוהבת אקדחים , אקדח הרג את אימא ואקדח הרג את אלכס ואקדח כמעט הרג אותי"
"גם אני לא אוהב אקדחים מתוקה"
"מי שהרג אותו זה גם מי שהרג את אימא?"
"אנחנו עדיין לא יודעים"
"אבא אתה תמצא לי מישהו שיהיה כמו אלכס?"
"כמובן"
"תודה אבא"
"היי רורי" אף אחד לא קןרא לי ככה חוץ מ... דודה ניקולט.
"דודה ניקולט,  התגעגעתי אלייך"
"גם אני אלייך מתוקה שלי"
"איפה דוד שלי? לא הגיע?"
"הוא קצת עסוק עכשיו , אבל אני באתי,את לא שמחה ?"
"אני מאוד שמחה , את אכלת הרבה תפוחי אדמה שהבטן שלך נפוחה או שיש לך שם תינוק?"
"יש לי שם תינוק קטן"
"יש כבר שמות?" אבא שלי שאל .
"לא אלברטו , אנחנו עדיין לא החלטנו על שמות"
"זה בן או בת?"
"בן"
"זה מרגש, יהיה לי אחיין שני"
אבא שלי ודוד שלי אחים , אבא שלי הוא האח הבכור , זה למה הוא קיבל את המלוכה ודוד שלי הוא האח הקטן יותר וזהו, אין לאבא שלי עוד אחים או אחיות.
"אולי תקראו לו אלכס? לחבר הכי טוב שלי קראו לו אלכס"
"אנחנו נשקול את זה, אבל זה שם מאוד יפה".