My boss - הבוס שלי

פרק 33

שלום לכם❤️
אני יודעת שהרבה זמן לא כתבתי אבל אני מתרגשת לחזור ולהודיע לכם שלסיפור יש המשך וחתיכת המשך..

          ~נקודת מבט של נעמי~

קמתי בבוקר ולקח לי זמן להבין איפה אני הבטתי מסביבי ונזכרתי שאני אצל ריקארדו. ריקארדו לעזאזאל איתו. אתמול כמעט עשינו את זה והוא אשכרה עצר את זה.. אני לא יודעת אם להעריך את זה שהוא רוצה שנחכה או להיפגע מזה..אפרופו ריקארדו איפה הוא? הבטתי סביבי וראיתי שאני לבד במיטה הענקית שלו השעה 7:15  ואם לא אגיע למשרד עד שמונה זה יהיה הסוף שלי כי לא משנה מה אנחנו כרגע אם יש דבר שריקארדו שונא זה איחורים.
נכנסתי לשירותים בחדרו העצום וראיתי כמה מברשות שיניים חדשות .מעניין למה הוא מחזיק כל כך הרבה ?אולי בשביל הבנות שמגיעות אליו? צביטה בלב עברה בי רק מהמחשבה צחצחתי את שיניי ולבשתי את מה שלבשתי אתמול לחיי היו סמוקות ושפתיי היו נראות נפוחות למדיי הבטתי שוב במראה והרגשתי שונה משהו שונה בי אך לטובה חייכתי לעצמי וירדתי למטה עוזרת הבית של ריקארדו חייכה אליי וחייכתי אליה באדיבות ״את רוצה משהו לאכול? ״היא שאלה וחייכה ״לא תודה אני לא רוצה לאחר״ אמרתי לה היא הנהנה בראשה במבט מבין ״ריקארדו אמר לי לומר לו כשאת קמה כדי שהוא יקרא לנהג שלו לאסוף אותך״
למה הוא לא יכול להגיד לי?מוזר ״תודה רבה״ חייכתי אליה קצת מבולבלת היא הלכה ואני נשארתי בחלל הענק של ה״אחוזה״ הזאת תהיתי לעצמי למה ריקארדו לא נשאר איתי קצת ואולי אפילו מתעורר איתי אבל החלטתי לדון אותו לכף זכות בסוף הבן אדם מנהל חברה של מילארדים והוא תמיד קם מאוד מוקדם ״הנהג מחכה לך בחוץ״ עוזרת הבית אמרה לי וקטעה אותי ממחשבותיי חייכתי אליה ולקחתי את התיק שלי ״תודה רבה..אממ ?״ ״קוראים לי אנה״ היא השלימה אותי לפני שהספקתי לשאול ״אנה את יודעת מתי ריקארדו יצא היום?״ ארשת פניה מעט השתנו היא הייתה נראת לחוצה ״הוא יצא מאוד מוקדם היום בסביבות חמש וחצי״ באתי להודות לה והיא המשיכה ״הוא היה נראה כועס היום אולי מוטרד״ היא אמרה וראיתי שהיא מהססת מעט במילותיה שיט ריקארדו כועס זה בטוח לא דבר טוב ״נראה לי שכדאי שתלכי שלא תאחרי״.היא חייכה אליי בנימוס ״כן אני אלך היה נעים להכיר אנה״.חיכיתי בחזרה ויצאתי במהרה ראיתי שהנהג של ריקארדו מחכה לי בחוץ עם אחד הרכבים של ריקארדו נכנסתי במהרה אל הרכב וחייכתי חיוך מעט לחוץ ״בוקר אור נעמי״  הוא אמר לי בחיוך ״בוקר אור״ אמרתי לו מתקשה להסתיר את הלחץ הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 7:40 יש לי בדיוק עשרים דקות להגיע .
הגענו אל הבניין הגדול  והודתי לנהג שלקח אותי הוא לא הנהג שאני מכירה שיערתי לעצמי שיש לו כמה ויצאתי במהרה נכנסת למשרד לחצתי על קומה 15 ומרוב לחץ לא שמתי לב שגון נכנס איתי למעלית חייכתי אליו חיוך מעט לחוץ ״נעמי הכל בסדר?את נראת כאילו ראית גופה״ הוא צחק והושיט לי את ידיו לחיבוק חם חיבקתי אותו בחזרה ״כן הכל בסדר אני פשוט לא רוצה לאחר״  התוודתי בפניו ״נעמי השעה בול 8:00 הכל בסדר״ הוא צחקק וחייך אליי בחום חייכתי אליו בחזרה המעלית עצרה ורגע לפני שהוא בא לצאת הוא הביט בי ואמר ״יום טוב נעמי אם את רוצה לשבת צהריים היום תדברי איתי״ חייכתי אליו והמעלית נסגרה  והמשיכה לעלות עד לקומה 15 נשמתי נשימה עמוקה  ויצאתי.