פרק 29

4.9K 228 16
                                    

אני וריקארדו פינינו את הצלחות למטבח והופתעתי מכמה שהיה לי טעים , הבחור הזה מולטי טאלנט מעניין אם יש משהו שהוא גרוע בו ..
״חושבת עליי?״ הוא חייך בידיעה
״לא״ עניתי במהירות אני ממש לא רוצה לעלות לו יותר מידי ניראה לי שהוא די מודע לעצמו גם ככה .
״לגיטימי נעמי״
״אוי שתוק רק חשבתי לעצמי שציפיתי לאוכל יותר טעים״ שיחקתי עם אצבעותיי לא מביטה בו
״באמת ? מאוד מעניין״ הוא חייך לעצמו ״זכור לי שהצלחת שלך הייתה ריקה ומצוחצחת״
״כי הייתי מאוד רעבה״
״אל תפחדי להודות שהיה לך טעים״ הוא אמר מתקרב אליי מחוייך
עם כל צעד שלו אליי הלכתי צעד אחורה עד שמצאתי את עצמי כלואה בין השיש של המטבח אליו כשהבטתי בו ראיתי שהחיוך שלו גדל
״עד שאת לא מודה שהיה לך מדהים אני לא זז״
״וואו אתה בלתי אפשרי״
״אני פשוט יודע מתי את משקרת״
״איך?״ שאלתי בסקרנות
״בכללי כשאתה עובד בעסקים זה משהו שאתה לומד אבל את גברת את כמו ספר פתוח ״ הוא הביט בי והמשיך
״הנשימות שלך מואצות את לא מביטה בעיניים ואת גם אוהבת לשחק עם הידיים״
״אול..״ הוא קטע אותי במהירות ״לא ציינתי את הסימן האהוב עליי ״ הוא אמר מביט בי ואז צובט את לחיי ״הלחיים שלך אדומות מאוד כשאת משקרת ״
״בסדר היה לי טעים עכשיו אתה יכול לשחרר אותי?״ שאלתי מובסת
״עדין לא״ הרמתי את גבתי אליו
״אני רוצה נשיקה״
״יש לך המון דרישות״ אמרתי מחייכת ונתתי לו נשיקה קטנה
״נעמי זה לא נשיקה ״ הוא אמר לא מרוצה
״אתה תקבל נשיקה ברגע שתגיד לי מה הסלידה שלך מפרננדו מה הוא עשה״
״נעמי ״ הוא אמר רוטן בחוסר רצון
״זה לא משנה מה הוא עשה אני אומר לך שאי אפשר לסמוך עליו וזהו ״ הוא אמר בכעס.
״לא ריקארדו אני לא נוטה לשפוט אנשים שלא עשו לי שום דבר חוץ מלהיות אדיבים״ השבתי בכעס אני מבינה שהוא לא אוהב את פרננדו אבל פרננדו היה כל הזמן הזה רק אדיב כלפיי
״את חושבת שכולם נחמדים ומתוקים מתי תביני שזה לא ככה לכל אחד יש אינטרס ואם אני אומר לך להתרחק ממנו סימן שאני יודע מה אני אומר ואת צריכה לבטוח בי ״ ראיתי כעס בעיניו והעדפתי להניח לזה , אני בוטחת בריקארדו אבל האינסטינקט התמידי שלי הוא לבטוח באנשים ובטוב שלהם לטוב וגם לרע ..
״נעמי תבטיחי לי שתתרחקי ממנו ״ הוא אמר ועיניו השתנו מכעס לתקווה ״בבקשה תסמכי עליי פעם אחת ״
הבטתי בו ארוכות אני באמת לא מבינה למה הוא לא אוהב אותו אבל לא רציתי להמשיך את הדיון הזה ראיתי שזה מתסכל אותו
והנהנתי בראשי .
״אני מבטיחה .. כן נעמי אני מקשיב ״ הוא אמר
אוך איתו.״אני מבטיחה ״
״מבטיחה מה ..״ הוא אמר משחק אותה לא יודע .
״דביל ״
״מבטיחה מה״ הוא אמר וידעתי שהוא לא מתכוון לוותר .
״מבטיחה להתרחק מפרננדו״ אמרתי וגילגלתי את העניים
״ילדה טובה ״ הוא אמר ותפס את לחיי לנשיקה רטובה במיוחד
הרגשתי את ליבי מאיץ ואת לחיי משנות צבע הוא הוריד את ידיו מלחיי והניח אותם על מותני מצמיד אותי אליו
״את משגעת אותי״ הוא לחש הבטתי בו וראיתי שהוא לא התכוון לומר זאת בקול הוא המשיך להביט בי וראיתי את עיניו נעשות שלוות יותר ..או שאני מדמיינת ? אני מקווה שלא כי אני מרגישה אליו רגשות שלא חוויתי מעולם וזה מפחיד מאוד
מפחיד .

My boss - הבוס שליWhere stories live. Discover now