My boss - הבוס שלי

פרק 3

עיניי היו מלאות בדמעות ״ את בסדר״? עיניו הקרות מביטות בי וסוקרות אותי מכף רגל ועד ראש הרגשתי חשופה ועצבנית שהסכמתי ללכת לבר המטופש הזה ועוד לשתות בו ,מה חשבתי לעצמי? רק בלאגן יצא מזה.. ״עכשיו כן..תודה״ אמרתי פגועה מג׳ונתן.
הבחור היסס לרגע מה שהפתיע אותי הוא לא ניראה בחור שמהסס עיניו שידרו ביטחון מלא ביטחון מה שאותי הרתיע
״יש לך איך לחזור ?״ הוא שאל .
ואחרי שתיקה ארוכה ״אהמ הוא היה אמור להיות הטרמפ שלי ״ אמרתי והצבעתי על ג'ונתן שהיה מעולף על הריצפה
״אני אקח אותך ״ הוא אמר או יותר נכון ציווה עם הטון שלו ״לא זה בסדר ..אסתדר לבד״ עיניי חיפשו את אמילי אך ללא הצלחה ,הבחורה פשוט נעלמה !
״לא את לא ,אני אקח אותך״ הוא אמר בקול קריר ובטוח
״ מה זאת אומרת ׳לא אני לא׳ ״? חיקיתי אותו ״אני יכולה להסתדר בעצמי ״ יללתי מה שהיה נשמע כמו יללה תינוקית ולא ממש עזרה להגנתי .
״טוב שמעי אהמ ״..הוא אמר בקול חסר סבלנות ונעצר כשהבין שהוא לא יודע את שמי ״נעמי״ השלמתי אותו ״שמעי נעמי לאור כל מה שעברת אני חושב שכדי שאקח אותך ״ הוא אמר בצורה מתנשאת וכעוסה הוא בטח לא רגיל לשמוע את המילה ׳לא׳ חשבתי לעצמי ״לאור כל מה שעברתי לעלות עם איש זר גם לא נשמע לי פתרון״ אמרתי בעקשנות ״אני פשוט אקח מונית״ המשכתי ולפתע צצו מחשבות במוחי מחכה למונית בחוץ לבד בבר ה׳קלאסי׳ הזה ומה יקרה כג׳ונתן יקום אולי הוא יבוא לסיים את מה שהתחיל הבטתי בג׳ונתן ששוכב על הריצפה וצמרמורת של פחד עברה בגופי
הבחור הביט בדיון הפנימי שהתנהל בתוכי וכאילו קרא את מחשבותיי הוא החל ללכת ״החנתי לא רחוק״ הוא אמר ולי לא נותרה ברירה אלא ללכת אחריו כמו כלבלב אבוד.
הוא נתן חצי מבט אחורה לוודא שאני באמת אחריו ופרצופו היה שבע רצון לראות אותי הולכת אחריו... מתנשא שכמותו ! חשבתי לעצמי ,רואים שהוא מהבחורים שחייבים שהכל ילך לפי הדרך שלו .למרות שאין לי מה לשפוט אותו כל כך לרעה הבחור הציל אותי ,בלעדיו אני לא רוצה לתאר מה היה קורה שם ..
אחרי מספר דקות של הליכה עם שתיקה שלדעתי הייתה מעט מביכה הוא לעומת זאת היה ניראה רגוע עם פרצוף חתום שלא מראה טיפת רגש הוא הוציא מכיסו את המפתח לרכב ופתח את רכבו .
למולי עמד משהו קטן ומפלצתי שאני משערת לעצמי שעולה כמו מחיר של בית בלב ניו יורק .
הוא הביט בפרצופי ההמום ואמר ״זה לא נושך את יכולה להיכנס״
״אממ אוקיי״ מה אוקיי נעמי ?את יודעת שזה לא נושך !
נכנסתי לרכב משתיקה את מחשבותיי נראתי מעט חוששת מעולם לא עליתי על טרמפ עם בן אדם שאני לא מכירה אבל משום מה לא כל כך פחדתי כמו שמתאים לי  דווקא באיזה שהוא אופן סמכתי על ‏הבחור אולי בגלל שהוא הציל אותי מג׳ונתן.
״לאן? הוא אמר בקול קריר .
״רחוב ג'ונסון 2״ הוא הנהן בראשו והחל בנסיעה ,ולאחר שתיקה ארוכה שהיה ניתן לשמוע רק את רעש המנוע הוא שאל ״״את בטוח בסדר ״? ואז הוא הוסיף
״אחרי כל מה שקרה בבר?״
זה היה נשמע כמעט כאילו אכפת לו ואני הייתי מעט המומה כיוון שכל מה שהוא משדר זה קרירות ,קרירות וביטחון אבל כשהוא שאל אותי בטון הזה ,זה היה נשמע שהוא אפילו דואג לי .
״אני קצת המומה הוא ידיד טוב שלי״ אמרתי .
״היה לפחות״ הוספתי בעצב ..
הוא הסיט את מבטו מהכביש ובחן את פניי לרגע .
״אני לא רגילה ללכת לברים ,או לשתות אין לי מושג למה הסכמתי לזה הפעם..״ אמרתי .
לא משנה כמה פעמים היו לנו סיבות לחגיגה מעולם לא חשבתי ללכת לבר למרות עשרות ההצעות של אמילי ידעתי שזה לא בשבילי .. למה היום הייתי כל כך קלת ראש תהיתי לעצמי .
״אני יודע״ הוא אמר ברוגע .
״אתה יודע ?״ אמרתי מבולבלת ״איך אתה יודע?״ הבטתי בו ארוכות מחכה לתשובה .
״רואים שאת לא בחורה של ברים ובכללי שאת לא שותה בדרך כלל״ הוא אמר בקול רגוע והביט בי במבט חטוף .
הנה ! הקול הזה שלו הקול הרגוע מלא בביטחון ומתנשא שלו! עיניו הקרות המשיכו להביט בכביש עם פנים חתומות ונחת רוח
״רואים ?איך רואים?״ שאלתי והבטתי בשמלתי שדי ענתה על תשובתי כל הבנות בבר היו נראות סקסיות בשמלות צמודות וחשופות ואני ניראתי כמו מריה הבתולה עם השמלה הזאת מה שלא כל כך רחוק מהמציאות .
הוא הביט בי ארוכות ואז שפתיו עלו למשהו שניראה כמו חיוך מעושה כאילו קרא את מחשבותיי .
״רואים שאת לא בחורה של ברים כי היה לך מבט אבוד כל הזמן ״. הוא אמר ״ורואים שאת לא יודעת לשתות בגלל התקרית בשירותים״ הוא אמר וניסה להסתיר את חיוכו המשועשע ,אך ללא הצלחה .
סומק עלה על לחיי כשנזכרתי בתקרית המביכה בשירותים
״זה לא אומר כלום״ התגוננתי .
״תופתעי לגלות שאני חולק עלייך ,להתקע באנשים ובקירות דווקא אומר הרבה ״ הוא אמר בקול רגוע ומתנשא . שוב פעם הטון הזה שלו והכי מעצבן זה שהוא צודק .. תסתכלי לאן את הולכת !.
״תופתע לגלות שהתקרית בשירותים לא קשורה לאלכוהול!״ אמרתי במהירות ומיד התחרטתי .. יופי של הגנה נעמי ! עכשיו הוא חושב שאת בחורה שנתקעת בקירות ואנשים גם בלי אלכוהול .
״אז אני מבין שזה משהו טבעי אצלך״ הוא אמר לי בכזה רוגע שגרם לי לרצות למרוט לו את השיער הוא היה ניראה משועשע מכל השיחה מה שגרם לי להתעצבן יותר .
״לא זאת לא הנקודה ,הנקודה היא שאני יודעת לשתות,אני פשוט לא עושה את זה הרבה ״
״אוקיי״ הוא גלגל את עיניו משועשע
״אוקיי״ אמרתי מעוצבנת .. אני מאמינה שאני אדומה כמו עגבניה כי כשהוא הביט בי שוב החיוך המשועשע שלו הופיע החיוך המשועשע והיפה שלו המאוד יפה שלו נשכתי את שפתיי והסמקתי עוד יותר לנוכח המחשבות שלי ,הוא הביט בי ארוכות והחיוך המעושה נעלם הוא הביט בשפתיי וליקק את שפתיו עיניי הביטו לכל מקום והוא הביט בי ארוכות .
״הגענו נעמי״ הוא אמר בקול צרוד אחרי שהביט בי ארוכות .
״או אממ תודה רבה ״ אמרתי .
סוף סוף הנהיגה הזאת הסתיימה מעולם לא הרגשתי כל כל הרבה רגשות בנסיעה אחת .
טוב זה לא בדיוק מדויק אני לא כזה מאושרת שהנסיעה הסתיימה ,אפילו שהוא מעצבן ,מעצבן מאוד הוא עדין מסקרן אותי ואני לא יכולה שלא להימשך אליו .. אני בטוחה שאין בת שהוא רצה ולא השיג ,זה פשוט בלתי אפשרי ,והאמת שלפי מה שראיתי בבר הוא ממגנט אותן ואני יכולה להבין למה .. הסתכלתי עליו וראיתי שהוא בוחן אותי ואת פניי
״שוב תודה על הכל ,גם על הטרמפ וגם על מה שקרה בבר אם לא היית מגיע אני מפחדת לחשוב מה היה קורה ״ גופי התמלא בצמרמורות ופחד .
״היי אבל כן הגעתי , העיקר שאת בסדר ״ הוא אמר והסתכל על פניי המפוחדות בכעס ״הידיד שלך בן זונה שלא ידרוך רגל אצלך בבית יותר ״ הוא אמר לפתע בפנים כעוסות ,מאוד כעוסות.
לא מומלץ לעצבן את הבחור הזה חשבתי לעצמי .
״כן אהממ.. לילה טוב ״ חייכתי אליו בטח הייתי נראית זוועה שיערי בטח פרוע ועניי נפוחות מדמעות שפתיי אדומות מכל הפעמים שנשכתי אותן.
״לילה טוב נעמי ״ הוא אמר בקול מחוספס כשיצאתי מהרכב והמשיך לנסוע כשסגרתי את הדלת .
הוצאתי נשימה שלא ידעתי שנתקעה בגופי .
לא חשבתי על זה עד הסוף, מה אעשה עכשיו ? איך אספר לאמילי על ג'ונתן ? זה ישבור אותה ..במיוחד שהיא עובדת איתו .
החלטתי שלא לספר לה בזמן הקרוב עד שהכל אצלי ירגע הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 2:00 בלילה ואין שיחה אחת מאמילי .למה היא לא חוזרת אליי לעזאזל ? התקלחתי שמתי פיגמה נוחה ומיד נכנסתי למיטה ולא יכולתי שלא לחשוב על הבחור מהבר .. על העניים הכחולות והקרות שלו על החיוך המעושה והמתנשא שלו ומיד הרגשתי חום בגופי , ניסיתי לחשוב על משהו אחר למשל על זה שמחר יום שבת ויש לי משמרת בוקר ומיד התכסיתי בשמיכה ונכנסתי לשינה עמוקה...

ממש מתרגשת מהעלילה שלאט לאט מתבשלת ,נעמי התמימה והלמדנית לא יודעת מה מחכה לה ..לטוב ולרע כמובן 😊❤️🌷
אוהבת .