הי בננות חשוב לי לציין שבהמשך יש קטע מנקודת מבט של ריקארדו ושם יש קטעים ושפה קצת לא ׳נאותה׳.. קראו לפי שיקולכן האישי ❤️
תודה לכל אחת ואחת שמצטרפת אוהבת 🌺
קמתי לשעון המעורר והשעה הייתה 7:00 משמע -יש לי בדיוק חצי שעה להתארגן לעבודה .
צחצחתי שניים ושטפתי פנים בזריזות לובשת את השמלה שהוצאתי אתמול שמלה בצבע כחול רויאל צמודה עם עקבים קטנים תואמים התאפרתי לוקחת את הקפה בזריזות ויוצאת לעצור מונית מפחדת להגיע באיחור כמו בפעם שעברה .
אמילי לא חזרה אתמול מהיציאה שלה עם גונתן כניראה היא ישנה אצלו ..המחשבה על ג׳ונתן עם החברה הכי טובה שלי מעוררת בי בחילה ,לא משנה כמה זמן עבר אפילו שסלחתי לו אני תמיד אראה אותו בצורה שונה ..
ירדתי מהמונית לסטארבקס סמוך ׳לבראון׳ והזמנתי לריקארדו את הקפה שלו השעה הייתה 7:50 וזה אומר שאספיק להגיע בזמן רצתי לבניין עולה במעלית במהירות וכשהגעתי לקומה 15 הרגשתי את הדפיקות לב מאיצות ,היום אני עובדת עד 19:00 מה יהיה אם אפשל ? או שריקארדו יהיה בצב רוח רע .. נעמי סביר להניח שהוא יהיה במצב רוח רע הקול הפנימי שלי ענה לי..
נשמתי עמוק ונכנסתי לחדרו ולהפתעתי הרבה הוא היה ריק הבטתי סביבי נושמת לרווחה מורידה את הלחץ שהיה בתוכי הנחתי את הקפה על השולחן שלו ונכנסתי לחדרי כדי לברר את הלוז של ריקארדו לשבוע להפתעתי גיליתי שיש לריקארדו פגישה ב8:15 במשרד והוא עדיין לא הגיע החלטתי לחייג אליו כדי לבדוק מה קורה איתו ולוודא שהוא זוכר .
״הלו״ קול צרוד ונמוך ענה וכל גופי רעד מאי נוחות זה היה נשמע כאילו הוא רק קם משנתו ולא יכולתי שלא לחשוב על זה שהוא עכשיו כניראה במיטתו כניראה בלי חולצה ו..
״נעמי את פה?״ פוקוס נעמי פוקוס.
״ אממ הי ריקא..אדוני רק רציתי לברר שאתה זוכר שיש לך פגישה עוד עשר דקות ״
״פאק מה השעה עכשיו נעמי ״ הוא נשמע כאילו הוא עכשיו ער לגמרי
״שמונה וחמישה אדוני ״
״את יכולה לקרוא לי ריקארדו נעמי אני חושב שעברנו את שלב הרישמיות״ הוא צחקק
״אוקי אדוני ״
״נעמי ״ הוא רטן
לא יכולתי שלא לצחוק מהילדותיות שלי
״אני אוהב את הצחוק שלך ״ ריקארדו אמר אחרי שתיקה קצרה
הרגשתי שלחיי נאדמות לנוכח המחמאה
״ואיך שהפנים שלך סמוקות מההערות שלי "
״הן לא ״ התכחשתי מהר ,איך הוא יודע שאני מסמיקה ?!
״אוקיי הם לא נעמי ״ הוא אמר בטון לא מאמין
״ריקארדו אל תגלגל לי עניים זה לא מנומס״ ידעתי שהוא מגלגל לי עיניים
״גם לשקר זה לא מנומס נעמי״ הוא אמר ונשמע משועשע
״אתה מאחר לפגישה שלך ריקארדו״
״אני יודע אני צריך שתעכבי אותם קצת עד שאגיע אני עכשיו מתלבש ובא״
״בייב עם מי אתה מדבר הכנתי ארוחת בוקר ״ נשמע קול צווחני מהצד השני של הקו ואני אוטמטית הרגשתי טיפשה ..למה אני בכלל מעיזה לחשוב עליו ? זה ברור שהוא לא מעוניין בשום דבר והאמת שגם אני לא מעוניינת להיות עם רודף שמלות שחצן ובמיוחד שהוא הבוס שלי .. זה סתם הידלקות מטופשת
״אמרתי לך ללכת יש לי עבודה מה לא ברור״ ריקארדו אמר בכעס אל עבר הבחורה
״אני רואה שאתה לא טיפוס של בוקר בייבי״ הבחורה השיבה בקול מפלרטט ואני החלטתי שזה הזמן לסיים את השיחה
״אני אעסיק אותם עד שתגיע פשוט תנסה לבוא מהר״ אמרתי במהירות מרגישה קצת תקועה
״רגע נעמ״ שמעתי אותו אומר אך כבר ניתקתי את הפלאפון נושמת עמוק .איך לעזאזאל אני אעשה את זה .
לאחר כמה דקות זוג בחורים נכנסנו לחדר הם לבשו חליפות ונראו מכובדים בהחלט אחד היה בחור סיני גבוה והשני היה בחור עם שיער בלונדיני שנראה יותר ידידותי..
אני בחורה די ביישנית ושונאת להיות מרכז השיחה אבל ידעתי שאני חייבת לעשות את זה בשביל ריקארדו הוא הבוס שלי ולא משנה מה אני מרגישה אליו כרגע (בעיקר שנאה ובלבול מוחלט) טוב לא בדיוק שנאה אבל בהחלט בלבול אני חייבת לעשות מאמץ .
״הי אני נעמי המזכירה הפרטית של ריקארדו ״ אמרתי מחייכת ומושיטה את ידי ללחיצה ״שו ג'ין ״ הבחור הסיני לחץ לי את היד וחייך חייכתי בחזרה והושטתי את ידי לעבר הבחור השני אך הוא לקח את ידי ונישק אותה ״מייקל״ הוא אמר ״נעים מאוד ״ אמרתי מעט מובכת
״לא ידעתי שלריקארדו יש עוזרת פרטית כל כך יפה אני פתאום מרגיש שאני צריך עזרה ״ מייקל אמר וקרץ לי
כאילו לא הייתי מספיק אדומה ״אהמ אתם מוזמנים לשבת עד שריקארדו יגיע״ אמרתי במהירות הבחורים הנהנו בראשם והתיישבו ״משהו לשתות ?״
״אני אשמח למים קרים ״ מייקל אמר לי הסתכלתי על שו ג'ין והוא הנהן בראשו לשלילה
הלכתי למזוג למייקל מים והרגשתי את המבטים של מייקל סוקרים את גופי מכף רגל ועד ראש הרגשתי קצת לא בנח אך התעלמתי זה ידוע שרוב אנשי העסקים הם רודפי שמלות שחושבים שבגלל שיש להם כסף הם יכולים לעשות הכל במיוחד כשמדובר בנשים, התקדמתי לכיוון מייקל עם כוס המים והנחתי לו אותה על השולחן הוא חייך וליטף את ידי הרמתי במהירות את ידי מתחמקת הוא המשיך עם חיוכו המשועשע והמטריד יש להוסיף ולאחר כמה דקות שהרגישו כמו נצח דלת החדר נפתחה וריקארדו הופיע עם פנים חתומות בחליפה שחורה מחויטת שמתי לב שהוא היה נראה עייף מתחת לעיניו היו שקיות ושיערו לא היה מסודר כמו בדרך כלל כנראה הוא לא ישן כל כך לילה שעבר ..
״סליחה על האיחור אפשר להתחיל ״הוא אמר בקרירות והתיישב בקצה השולחן
״קפה אדוני ?״ שאלתי אותו למרות שכבר ידעתי את התשובה
הוא הנהן בראשו לחיוב ואני התקדמתי לכיוון היציאה
״למה לשלוח אותה אני דווקא נהנה מהנוף ״ ראיתי את מייקל אומר לריקארדו במבט משועשע הרגשתי קצת פגועה טרקתי את הדלת קצת בחוזקה ויצאתי לכיוון המעלית אני שונאת להרגיש כמו אובייקט שפשוט מסתכלים עליו להנאה זה גורם לאי נוחות שלאף אחד לא מגיע להרגיש .
YOU ARE READING
My boss - הבוס שלי
Romanceנעמי קליין בת ה23 היא בחורה טובת לב ,תמימה ועקשנית . על אף כל הקשיים שעברה בחייה כשאביה עזב אותה כשהייתה בת 16 ומות אימה מהמחלה הארורה היא לא ויתרה לעצמה . כשנעמי מסיימת את התואר שלה בכלכלה היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ועובדת בבית הקפה שכונ...
