״נעמי״ שמעתי קול קורא לעברי
אבל לא הצלחתי לענות
״נעמי״ הקול היה חזק יותר ומיד זיהיתי אותו
״מממ עוד חמש דקות ״ יללתי בעייפות
״זה מה שאמרת לפני חמש דקות ״
לפתע הרגשתי משהו נשמט מעברי ומיד ניהיה לי קריר
עיני נפתחו לגמרי באותו שנייה
״ריקארדו תחזיר לי את השמיכה מיד!״ פניי האדימו
ניסיתי למצוא משהו להסתיר את גופי אני עם תחתונים וגופיה לעזאזאל איתו!
לקחתי כרית והסתרתי את החלק התחתון שלי
הוא פשוט הביט בי משועשע לחלוטין
״אם הייתי יודע מה מצפה לי מתחת לשמיכה זה הדבר הראשון שהייתי עושה״
״תשתוק ותצא מהחדר״ אמרתי מעט מעוצבנת
הוא פשוט צחק והביט בי בחיוך
״אני רצינית ״ ניסיתי להראות לו מבעד לפרצוף המובך שאני באמת רצינית
והוא המשיך לחייך ולהביט בי
כמה שאני רוצה לזרוק עליו את הכרית על הראש ולמחוק את החיוך היפה והמטופש הזה ממנו
״אני יודע שהוא יפה ,תזרקי נעמי מה מונע ממך?״ הוא אמר
מודע לעובדה שאני מובכת לחלוטין ומסתתרת מאחוריי הכרית
שיט אמרתי את זה בקול
״כן נעמי אמרת את זה בקול ,הבנתי כבר שאת עושה את זה כשאת לחוצה״ הוא צחק
״בכל אופן, יש לי בשלוש את הפגישה ואת מתלווה אליי ,בואי לא נבזבז זמן ונצא לטייל״
״מה השעה?״ שאלתי מתרגשת מהעובדה שאנחנו הולכים לטייל יחד בפריז
״רבע לשמונה״
״אוקיי חצי שעה ונצא״ אמרתי בהתרגשות וקמתי מיד לארון
״אני לא מאמינה שאני הולכת לראות את מגדל אייפל ואת שער הניצחון ומוזיאון הלובר אשכרה אני הולכת לראות את המונה ליזה ואפילו שאני יודעת שהתמונה מניטורית ממש והיא לא כזאת מלהיבה ,זה עדיין פיסה היסטורית שאני לא חושב..״
״נעמי״ ריקארדו הביט בי משועשע
״סורי אני פשוט מתרגשת״ אמרתי מובכת
״עד כדי כך מתרגשת שכבר לא אכפת לך להיות עם תחתונים״
שיט.
הבטתי למטה ומיד כיסיתי את עצמי
״צא מהחדר ״ אמרתי לו
הוא צחק למראה הפרצוף ההמום שלי ויצא
״זריז נעמי״ הוא הוסיף וקרץ
לבשתי שמלה פרחונית וסידרתי את שיערי כשיצאתי הבטתי בריקארדו הוא לבש חליפה מהודרת וחולצה מכופתרת לבנה וכרגיל נראה טוב ,מאוד טוב .
הוא הביט בי בחיוך ״מוכנה?״
״כן״ חייכתי אליו בחזרה ויצאנו לכיוון הלימוזינה בחוץ כרגיל צלמי הפאפרצי תקפו בשאלות אך הפעם התעלמתי מהם לחלוטין מוכנה לתת צ'אנס לבחור שנמצא ליידי על אף החששות שלי.
״זה אפילו יותר יפה מהתמונות ״ חייכתי תוך כדי שהבטתי במגדל אייפל .
לא יכולתי להסיר את עיני מהאיזור שאני נמצאת בו הכל כל כך יפה המון תיירים מסתובבים ומצלמים תמונות הרגשתי אושר שלא הרגשתי הרבה זמן .
״את רעבה?״ ריקארדו שאל אחרי שהסתובבנו קרוב לשעה
״קצת ״ אמרתי לו
״בואי יש לי מקום שנראה לי שתאהבי״ הוא חייך אליי
הלם .
זה מה שהרגשתי באותו רגע כשנכנסו למסעדת ״ז׳ול וורן״ שנצאת בקומה השנייה של מגדל אייפל ,שמעתי על המקום כיוון שהוא בין המסעדות הנחשבות בפריס וכדי להיכנס אליו צריך לקבוע מקום הרבה זמן מראש
״איך את..״אמרתי מנסה לדבר כישבנו בשולחן סמוך לחלון שמשקיף לנוף מרהיב
״זה כלום נעמי.. באמת״ הוא אמר מחייך אליי
ריקארדו הזמין לנו מנות והבטיח לי שלא אתאכזב ולי לא נותר הרבה ברירה ולסמוך עליו הוא מן הסתם מבין יותר ממני במסעדות מהסוג הזה .
״מממ״ אמרתי נאנחת ללא ספק הוא מבין במסעדות האלה
״אני מבין שלא התאכזבת״ הוא אמר משועשע
״בכלל לא, אין לי מושג אפילו מה אני אוכלת אבל זה כל כך טעים״
״זה פטה בשר ברוטב יין לבן זה סוג של המומחיות שלהם״
״כן לגמרי מרגישים שזה המומחיות שלהם״ אמרתי מתענגת על האוכל הוא רק צחק והביט בי אוכלת
״תפסיק אתה יודע שאני לא אוהבת שמסתכלים עליי כשאני אוכלת ״ אמרתי מובכת
״ואת יודעת שאני אוהב להביך אותך״
גילגלתי את עיניי והמשכתי לאכול ,היום הזה לא יכול להיות יותר טוב חשבתי לעצמי..
אם רק הייתי יודעת כמה שטעיתי .
ריקארדו שילם על החשבון למרות האנחות שלי לשלם על הארוחה שלי ,אפילו שהמחיר פה הוא אבסורד מוחלט לפחות כמה ימי עבודה ,הוא התעלם ממני לחלוטין ואמר לי לשתוק.
YOU ARE READING
My boss - הבוס שלי
Romansaנעמי קליין בת ה23 היא בחורה טובת לב ,תמימה ועקשנית . על אף כל הקשיים שעברה בחייה כשאביה עזב אותה כשהייתה בת 16 ומות אימה מהמחלה הארורה היא לא ויתרה לעצמה . כשנעמי מסיימת את התואר שלה בכלכלה היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ועובדת בבית הקפה שכונ...
