פלאשים ,פלאשים של צלמים בכל מקום ניצבו לעיני ברגע שיצאנו מהלימוזינה עם ריקארדו ,הוא החזיק את ידי והייתי צריכה להשתמש בכל איפוק עצמי שנמצא בגופי כדי לא להעיף לו את היד בכעס ,אבל לא רציתי ליצור מהומה מאחר ואנחנו מצולמים מכל זווית אפשרית .
כשנכנסנו לאולם הדבר הראשון שתפס את עיני היה העיצוב ,הכל בגווני אדום עם ורדים יוקרתיים שמקושטים על הקירות ושנדליר יוקרתי במרכז האולם ,בנות יפיפיות בשמלות ארוכות ובחורים בחליפות מכובדות ,לא משנה כמה זמן יעבור אני תמיד ארגיש לא כל כך שייכת לעולם הזה וטוב שכך ,הוא נראה נוצץ מבחוץ אך כל כך רקוב מפנים.
ריקארדו עזב את ידי
״לא לזוז אני מיד בא ״ הוא הורה לי
אני אזוז לאן שבא לי רציתי כל כך לומר לו אבל העדפתי לשתוק ,הוא הלך לומר שלום לאנשים ואני עמדתי במבוכה ליד הבר , עם כל הכבוד לאירועי התרמות זה מרגיש שכולם בתחרות פה ,מי התלבש הכי יפה ?למי יש הכי הרבה כסף ? זה כל המהות פה.
המשכתי להביט סביבי מרגישה קצת אבודה מאחר וריקארדו החליט לנטוש אותי במקום שאתלווה אליו כמו בעבודה רגילה הוא פשוט השאיר אותי כאן לבד והורה לי לא לזוז .
הזמן עבר והמשכתי לעמוד מעוצבנת וקצת פגועה ליד הבר , הוא פשוט מצפה שאחכה פה כל הערב ?,במילא הסיבה היחידה שבאתי זה כי אני חייבת ועכשיו אני גם פה לבד..
״את מפה ?״ מישהי גבוה במבטא בריטי קטעה את מחשבותיי
״לא ,באתי עם ריקארדו ״
״ריקארדו פה ?״ עיניה התמלאו ברגש , שמצד אחד סיקרן אותי ומצד שני עיצבן , מעניין איך היא מכירה אותו
״כן הוא סגר כאן עיסקה חשובה״ אמרתי לה מתלבטת אם זה עניינה בכלל
״ממ אני מבינה ״ היא הביטה בי בוחנת אותי הסתכלתי עליה בחזרה בוחנת אותה
״ומה את בשבילו?״ היא שאלה לפתע בישירות
הרגשתי את לחיי מאדימות ״אממ אני המזכירה הפרטית שלו״
״באופן זמני״ הוספתי מיד
״באופן זמני? למה?״
״עד שהוא יחליט שאני מתאימה למחלקת כספים שלשם הגשתי מועמדות מלכתחילה״
אני שונאת לדבר על זה ,תמיד מרגיש לי כאילו אני לא מספיק טובה כדי ללכת למחלקת כספים אז אני המזכירה האישית שלו ,אני יודעת שזה זמני אבל למדתי ארבע שנים לא סתם! ומצד שני המעבר למחלקה אחרת בלי ריקארדו גם מעציבה אותי.. אפילו שהוא התנהג כמו חמור היום ,עדיין המחשבה לעזוב את החדר הקטן שלי במשרד שלו מעציבה אותי..
היא המשיכה להביט בי וזה הרגיש כאילו היא קוראת את נשמתי ,מה שאולי נכון..
״איפה הוא עכשיו?״ היא הייתה נראת נחושה
הבטתי סביבי וראיתי שאיבדתי אותו
״האמת אני לא יודעת..הוא בטח מדבר עם אנשים או משהו אין יותר מידי אופציות פה״ היא צחקה והביטה בי
״בואי״
״מה לאן?״ הבטתי בה משהו בעיניה היה נראה מחשיד
״סמכי עליי את ניראת לי כמו אחת שצריכה להשתחרר״ היא אמרה לי
אם זה אני לא מתווכחת
״קוראים לי ויקטוריה אגב״ היא חייכה אליי
״נעמי״ אמרתי לה
״אוקיי נעמי ,מוכנה להפוך את האירוע התרמה הזה למהנה קצת?״
את החשדות שהיו לי לגביה שמתי בצד ,אני לבד פה וריקארדו מעצבן אותי ,מה כבר יכול לקרות ..
YOU ARE READING
My boss - הבוס שלי
Romanceנעמי קליין בת ה23 היא בחורה טובת לב ,תמימה ועקשנית . על אף כל הקשיים שעברה בחייה כשאביה עזב אותה כשהייתה בת 16 ומות אימה מהמחלה הארורה היא לא ויתרה לעצמה . כשנעמי מסיימת את התואר שלה בכלכלה היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ועובדת בבית הקפה שכונ...
