פרק 32

4.3K 170 46
                                    


בפרק זה יש קצת קטעים מיניים ,כל אחת לשיקולה❤️.

~נקודת מבט של נעמי~

הגענו אליו הביתה אם אפשר לקרוא לזה בית המקום נראה יותר כמו אחוזה
ריקארדו בלי להסס הפשיל את מעילי ונתן למישהי מבוגרת שרק חייכה אלינו בחום ולקחה את המעיל שלי ״תודה ״ אמרתי לה עם חיוך אני כמעט בטוחה שהיא העוזרת בית .
אחרת אין עוד סיבה שאישה בסביבות גיל ה50 תסתובב בבית ותיקח לנו את המעילים והתיקים.
ריקארדו הוביל אותי אל המעלית ולחץ על קומה 1 כשהמעלית נסגרה הוא הביט בי במבט ערמומי ולפני שהספקתי אפילו להילחץ הוא הצמיד אותי אל שפתיו ידיו הגדולות אחזו ברגליי ואוטומטית כרכתי אותם סביבו , כמה שרציתי אותו להרגיש אותו לחוש אותו השפתיים שלנו החלו לנוע ודפיקות ליבי החלו להאיץ במהירות הגוף שלי החל לאבד שליטה ולזוז טיפה רק כדי להרגיש עוד קצת ממנו כשלפתע הרגשתי משהו מתעורר שם למטה לחיי החלו להאדים ושפתיו של ריקארדו החלו לעלות לחיוך. תוך כדי הוא ממשיך בנשיקה וזז כשרגליו כרוכות סביבו אל כיוון המיטה שם הוא השליך אותי ובלי לחכות הוריד את חולצתו עורו השזוף נוכח מולי וכתפיו הרחבות השאירו אותי נפעמת הבטתי בו ובמעט היסוס ליטפתי את חזהו ראיתי את עיניו מביטות בי ועורו מצטמרר לנוכח מגעי מה שגרם לי למחשבה שאני משפיעה עליו המחשבה הזו גרמה לי לחייך ולצבור מעט ביטחון ידי המשיכו ללטף את עורו החשוף והאמת שאני לא כל כך יודעת מה לעשות מעבר מעולם לא התקדמתי יותר מידי בקשר ואין לי מושג איך לקדם את העניינים אני יודעת שהלמטה שלו מאוד בולט וזה חד משמעית דבר טוב אבל אין לי כל כך מושג מה לעשות ובאותה שניה כאילו הוא קורא את מחשבותיי הוא לקח את שני ידיי ושם אותם למעלה ״נעמי פשוט תזרמי עם הגוף שלך אני יודע שאת קצת אבודה אם תסכימי לי אני אוביל״
חייכתי אליו ושפתיו באותה שניה נפגשו עם שפתיי והחלו לנוע  בקצב מסחרר הרגשתי את גופי בוער והלמטה שלי רק רצה מגע עם שלו התחלתי בלי לשים לב להזיז את גופי אל גופו מה שגרם לו לחייך מתוך הנשיקה ולגנוח הוא שחרר את אחיזתו מיידי והחל להוריד את חולצתי תוך מבט ששואל אם זה בסדר הנהנתי במהירות לא רוצה לחשוב על ההשלכות ועל שום דבר פשוט זרמתי והקשבתי לגוף שלי שרצה להרגיש אותו קרובה אליי ריקארדו הביט בי ״את כל כך יפה״ אני יכולה לדמיין ששיערי פרוע לחיי אדומות כמו עגבניה והחזיה השחורה שלי עם תחרה שקופה ולא משאירה המון מקום לדמיון המחשבה גרמה לי להאדים יותר הרמתי את מבטי אליו וראיתי שהוא מחייך אליי ומיד אחרי זה שפתיו חוזרות להתנפל על שלי ידיו הלכו למאחורי גבי ובשבריר שניה חזייתי נשמטה מתעלמת מהמחשבה מאיפה המיומנות הזאת הגיעה ריקארדו החל לנשק את עורי המצומרר הוא נישק וליקק את צווארי גורם לי לגנוח בקול ועבר לחזה שלי שכולו חשוף מולו בפעם הראשונה בחיי אני בסיטואציה כזאת ואני לא רוצה שהיא תגמר.
הוא המשיך לנשק את בטני תוך כדי שידיו מלטפות את רגליי ותופסות את ישבני מוציאות ממני עוד אנחה שפתיו עולות בחזרה לשלי וידיו עדיין על ישבני אני קצת אבודה עם הידיים שלי וריקארדו קולט זאת בשניה ושם אותם על החזה שלו נותן לי ביטחון וקצת כיוון שפתינו ממשיכות לנוע ״פאק נעמי אני כל כך אוהב את זה שאת אבודה״ ריקארדו לוחש לי לאוזן ונושך אותה ״אאני לא..זה לא מבחיר..ה״ ניסיתי להשחיל משפט אבל לשונו כל כך מנוסה כשהיא נוגעת בנקודות הכי רגישות שלי באוזן ידיי ממשיכות ללטף את חזהו והולכות לאט לאט למטה אני הולכת לעשות את זה ? אם הפנים שלי היו מסוגלות לזה הם היו מתפוצצות מרוב סומק, אבל אני אעשה את זה ,אני לא אבודה אני ילדה גדולה והגיע הזמן להתנסות קצב דפיקות הלב שלי החלו להאיץ ידיי החלו לרעוד נשמתי נשימה עמוקה ובאותה שניה ריקארדו עוזב את אוזניי ולוקח את שני ידיי ״לא היום״ מה לעזאזאל.
אנחנו באמצע סצנה אני במילא חסרת ביטחון כמעט נגעתי לך שם למטה
״נעמי אל תתבאסי אני לא רוצה שניקח את זה מהר אני רואה שאת עוד אבודה ונבוכה ואני כל כך אוהב את זה אבל אני רוצה שנבנה את זה לאט לאט שתרגישי יותר בטוחה״ הרמתי את ידיי מנסה להסתיר את החזה שלי וריקארדו מיד תפס את ידיי אחורה ״זה בדיוק לא המטרה אני רוצה שתרגישי בנוח איתי ושניקח את זה לאט לאט״
מה הוא הרגיש את זה שאני לחוצה ?אני נראת לחוצה מידי ?
״נעמי את מזיעה והידיים שלך רועדות״הוא גיחח כאילו הוא קורא את המחשבות שלי .
״זה בסדר אני מבין את הלחץ הוא יכול להבהיל לפעמים״ הוא קרץ לי
״מי?״ שאלתי ומיד אחרי זה התחרטתי כי הבנתי .. הוצאתי צחוק שהיה נשמע כמו גחמה מוזרה מה שגרם לריקארדו לצחוק ממש
״אני מת עלייך את כמו תינוקת לפעמים״הוא צבט בלחי שלי ״אני לא תינוקת״ גילגלתי את עיניי שמה בחזרה את החזייה שלי ״את קצת״
״אני לא״ הוצאתי לשון ומיד התחרטתי על כך יופי של הוכחת עמדה
״זה שאני לא שכבתי עם כל העולם לא הופך אותי לתינוקת ״
״מה זה אמור להביע? נעמי לא התכוונתי בקטע כזה את לא תינוקת וזה שלא היית עדיין עם אף אחד זה שלך אני זכיתי בך ואני רוצה שניקח את זה לאט לאט מרגיש לי שזה חדש לך ומלחיץ אותך״
הרגשתי איך הלב שלי מתמלא ״זה לא מלחיץ אותי״ שיקרתי לו
ריקארדו גלגל את עיניו ״נכון נעמי זה לא״ הוא לא קנה את זה
לפעמים ריקארדו מבין אותי יותר ממה שאני מבינה את עצמי .
״הכי חיכיתי כל היום הזה זה לישון איתך״ ריקארדו אמר קצת נבוך וניסה להעביר נושא כדי שאפסיק עם המבוכה חמוד.
הסתכלתי עליו ונתתי לו נשיקה ארוכה ״אז בוא נלך לישון היה לנו יום ארוך״
״מחר את גם קמה מוקדם יש לך הרבה עבודה״
״שתוק אם אני קמה מוקדם אתה קם איתי״
״אני סביר להניח קם לפנייך״ הוא אמר
״אל תתנשא אני מרחמת על כל המועדון חמש בבוקר הזה״
״אל תרחמי אני בסדר גמור עם זה זה מבחירה״
״זה בחירות מוזרות שאני לעולם לא אקח״ צחקקתי
״נחיה ונראה״ ריקארדו אמר מחייך ונותן לי נשיקה
״לילה טוב נעמי שלי״
מממ נעמי שלי אני בהחלט יכולה להתרגל לזה.



מקווה שנהנתן❤️

My boss - הבוס שליWhere stories live. Discover now